הטרמפיסט

קטע קצת מצחיק שכתבתי על יום מחייה של ילדה בגיל הנעורים, מבוסס על סיפור אמיתי

"למה אתם מאחרות, מעין?!" שואל כל יום ביומו איל הטרמפיסט בן ה- 30 את מעין. מעין לא עונה, כאילו גוזרת על עצמה שתיקה. אך בליבה אומרת: "אני מאחרת כי זה לא קל לקום כל בוקר מוקדם וליסוע להסעה ולא לאחר אותה! וחוץ מזה מי אתה שתשאל אותי את זה? אתה טרמפיסט בהסעה שלי ולא אני בשלך, ואם הנהג רוצה אז הוא ישאל אותי ולא אתה" אך כמובן שכל זה לא יוצא מפיה.

לאחר כמה דקות שוב פונה אליה איל: "מעין חמודה, את יכולה להתקשר לתהילה לראות אם היא באה היום?" שואל בנחמדות יתר. מעין רותחת בליבה, היא מרגישה שעוד רגע והיא תתפוצץ "כשאתה לא צריך אותי תכעס עלי אבל כשאתה כן צריך תתחנף אלי?!" חושבת לעצמה בכעס. אבל היא מתקשרת, אחרי הכל זה גם לטובתה ואם תהילה לא תבוא ההסעה לא תצטרך לעבור בתחנה שלה וממעין זה יחסוך זמן ובחילות.

רק יום לפניכן דיברה איתה יעל חברתה על האיש המעצבן ומעין הסכימה איתה בכל ליבה. "רד לי כבר מהחיים!" חשבה לעצמה, אך מי יודע אם האיש המעצבן יקשיב לה?!