צימצמת היטב את הרגשתך לשיר. לכל מקום אנשים חדשים באים וכעבור זמן-מה אם המקום מצא חן בעיניהם מרגישים בבית, ומכל מקום אנשים ותיקים עוזבים ואם שבים אליו כעבור תקופה ארוכה לפעמים מגלים שכבר אינם מוכרים במקום, ובכל זאת משהו מרוח הותיקים תמיד נשארת במקום.
כ"ד בניסן תשע"ה, 19:13
היי יפה :)ישורדתתתי
כ"ו בניסן תשע"ה, 01:52
ואולי,יגדול וקטןי
פעם המקום יחפש עיניים ישנות שחיכו לו והיום איש שיודע מי את ומה ואיך אבל לא יודע למה הוא נכנס פעם בכמה זמן לבדוק את שלום לבו המתיישן לו ללא תולעים כבר כמה שנים.
ואולי היום הוא הבין.
יש לך מקום כאן? ולי?
בהצלחה בכל. אסף.
כ"ו בניסן תשע"ה, 22:55
למה את חושבת שלא יודעים מי את?ימשהי
כ"ח בניסן תשע"ה, 12:51
אני כ"כ מזדהה!יכימויהודעה אחרונה
מדהים איך הצלחת להביע במילים כ"כ ספורות את מה שאני מרגישה כבר המון זמן... זה באמת כ"כ קשה, קשה פתאום לא להיות קשור, קשה עוד יותר עם אתה בעצמך עדיין מרגיש קשר נפשי למקום, אבל אחרים לא מבינים את זה. רק משהו קטן שחשבתי עליו ואולי יכול טיפה לעזור להתמודד עם זה- אולי הקב"ה פשוט שולח לנו את זה באופן חיצוני כדי שנפנים שאנחנו צריכים להתקדם הלאה, לא להשאר תקועים בעבר, בזכרונות, אלא להמשיך, איתם. בהצלחה!
תגובות
המקום יחפש עיניים ישנות
שחיכו לו
והיום
איש שיודע מי את
ומה
ואיך
אבל לא יודע למה הוא נכנס פעם בכמה זמן לבדוק את שלום לבו המתיישן לו ללא תולעים כבר כמה שנים.
ואולי היום הוא הבין.
יש לך מקום כאן? ולי?
בהצלחה בכל.
אסף.
זה באמת כ"כ קשה, קשה פתאום לא להיות קשור, קשה עוד יותר עם אתה בעצמך עדיין מרגיש קשר נפשי למקום, אבל אחרים לא מבינים את זה.
רק משהו קטן שחשבתי עליו ואולי יכול טיפה לעזור להתמודד עם זה- אולי הקב"ה פשוט שולח לנו את זה באופן חיצוני כדי שנפנים שאנחנו צריכים להתקדם הלאה, לא להשאר תקועים בעבר, בזכרונות, אלא להמשיך, איתם.
בהצלחה!