חמש
ואת שעומדת, ואת שלמדת
איך לטעות, ולטעת ולחזור בשנית
את צליל קולה של תפילה דומעת
ויגע שתיקתן של אכזבות קטנות
את מהות הביחד ממרומן
של ה' שנים ומאת ה' היתה זאת
כי אף על פי כן, ובזכות הכל
עודך נפלא בעייני.
את אותה נערה-אישה שהיית את,
צחורה ודומעת שמחה ויגון.
החליפה דמות עגולה קצת יותר,
רוקדת כי את לדודך ודודך לך
ואילולי הוא, לא היה עוד אחר.
ובמעגל שלכם שהבכיר
את אוחזת , את תכלית השמחה
ותכלית האמת, ותכלית כל תכלית בחייך.
תגובהתגובות