בס"ד
איזה באסה... חודשיים אני יושב על המסיבה הזאת!!! טלפונים, מכתבים, מיילים, (מסר"שים...) ומה לא!! החשבון פלאפון שלי הגיע לאיזה 300 שקל... טוב, קצת פחות- 173 שקל.. קיצר, שבוע לפני אני מקבל טלפון מבעל המקום שמודיע לי ללא כל בושה:
מר בחור, אני מצטער להודיע לך שאנחנו פשטנו את רגל ולכן לא תוכל לעשות את המסיבה אצלנו במקום..
אני כולי נשארתי עם פה פתוח!! מה?? יומים לא הסכמתי לדבר עם אנשים, עשיתי תעניות, צומות, תפילות ושאר ירקות...
מכירים תקטע, נכון?
אז ככה: בואו נחשוב לעצמנו אחרי כל באסה: בוא נגיד שלפני חודשיים היה בא אלי מישו ואומר לי: "תדע לך, בסוף המסיבה תתבטל. האולם יפשוט את הרגל." הייתי פחות מעוצבן, נכון? ואולי אפילו נדהם... אז מעכשיו, בכל באסה, בואו נחשוב שזה מה שבאמת קרה- זה הוחלט כבר בראש השנה/ אולי אפילו לפני בריאת העולם. חוץ מזה, זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לי עכשיו... 
תגובות
בס"ד.
דרך מעניינת. ישר כח!
הדוד הגיע לביקור, והביא מתנה. אבל- לפתוח אותה, מותר רק לאחר שילך.
סקרני מיהר להסתקרן: מי יודע מה היא מכילה?
ומיד החל לחקור בדבר, חוקר והופך, הופך וחוקר, עד שגילה המתנה.
מיד ישב והחל בוכה: אויה לי, הזוהי מתנה? וכך יושב ובוכה ימים רבים.
ואילו ענייני, התיישב מול המתנה וספר השעות והדקות:
ומיד כשעזב הדוד, פתח המתנה, ובפנים- אויה לי...
ישבו שניהם ובכו.
ולכאורה, הרי שניהם בכו! ומהו ההבדל?
סקרני בכה ימים רבים, וענייני- רק דקות ספורות...
*סוף*
עכשיו אני רואה שזה לא כל כך קשור. נו שויין.