האמון נוחת לרצפה שבור לרסיסים
בליבי אני בוכה על ערכים שנרמסים.
אנשים עייפים, ולוחמים אדישים
אשר לנצח ישארו בזיכרונותי הכואבים.
נערה שצעקה אל עומק ליבי נכנסה
החול, הים, והשלוה לנצח ישכנו בתוכה.
ילד שצעק, צער שנשפך,
ובית אחד שלעולם לא ישכח.
תגובות
תרגישו בנוח להעיר :)
תודה אנשים
הייתי בת 3 אז אני לא ממש ממש זוכרת, אבל כתבתי מנקודת מבט של מישהי שכן היתה שם, וכן הבינה את התרחשויות...
תודה רבה :)