משהו עם מבט.
מתבונן פנימה.
לא נופל.
לא כורע תחת
הסבל העצום.
לא נשבר
בין דגדוגים שלא נגמרים,
ובין נפלאות
פשוט פלאי אלוקים.
לא רץ לשום מקום.
שתיקה.
ההד [הרגע] של השקט
נשמע קרוב לליבי.
אז ידעתי כי אתה א-לי
אוחז בידי.
"ידך בידי"
הרגיעתני.
אין מה לצעוק,
אין דרך לחסום
את אור הבוקר
שמחר.
כן.
מחר יזרח.
זו נקודה אחת ויחידה:
ה' א-ח-ד.
הלא כולנו רואים שנפתרה החידה.
.............
תגובות
נפלאות,
פשוט פלאי אלוקים
אני לא רץ לשוטם מקום.
הרגיעתני
"ידך בידי",
ומרגיש (אני כי) ממך הכל.
פשוט מתבונן פנימה.
(בפשטות כזו)
ורואה כי אתה איתי.
מתבונן פנימה
ורואה שלווה פנימית.
כי השתיקה,
השתיקה היא ה כ ל.
התפילה היא מ"הדברים העומדים ברומו של עולם"
והיא "עוד יותר" הכל.
והתקרבות לה' יתברך.
ראית את הגירסא השניה?
לדעתי זה הרבה יותר חי.
כשכותבים על שקט פנימי, רצוי לצמצם את האמירה ולנשום כראוי בין המלים והשורות. או כפי שנאמר בפתגם עתיק: המעט מחזיק את המרובה, והאיכות את המעט.
כשדוד אמר: ואני תפילה, מחד כוונתו היתה ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, ומאידך שהוא במהותו תפילה, כלומר שתמיד מאזין לדבר ה' ומתוך אותה האזנה שבדומיה צומחת שיחה מתמשכת בינו לבין הקב"ה.
בהצלחה רבה.....
אני אוהב אותך.
שכוונותיך הטובות יתקיימו.
"והייתם לי סגולה מכל העמים"
"כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
אשריך.
כל טוב סלה