יצירות של חנן.לב

נהרות גשמים,
מציפים, מקציפים.
והשמש זורחת עליהם,
ובאמצע,
מחפש האדם את האלוקים.
קרני השמש מלטפות,
והפרחים זוהרים באור יקרות,

השם נמצא בכל מקום,

אך אם אתה בליבך,
בימים ובנהרות,
באורות בתקוות,
בעולמות שבליבך,
תביא את השם אליך,
אז יאיר ברכת שמיים
אמיתית עליך.
מהמקום האמיתי,
של הנשמה,
הואר לך דרכך.
כל ההוכחות נוקשות בדלתך,
"כי נר – מצוה ותורה – אור".

בלב אחד
חיים ברינה,
היהודים חשים שמחה אמיתית.
נודה י-ה,
זו מתנת חינם ישועה לצדיק.

חסד ונתינה,
לא בלי גבול, היא בלי הפסק..
בכח ובאומץ
גואל חזק יבוא במהרה.

בלב אחד,
דורש שלום לכל ישראל.
חיי שלום לאיש
האמת מבקש השלום.

ישועת ה'
היא פועלת כהרף עין.
גואל חזק
יבוא לירושלים.

חזק אמיץ
גואלם ה' צבקות,
הוא נותן לנו
את כל הישועות.

המלך עובר,
שתיקה
בכל.
תורת ה' מאחדת
את כולם.

לא ברוח ה',
לא ברעש ה',
לא באש ה'.

"אנוכי ה' אלוקיך"!
הי! לא באש ה'!
לא יהיה לך וגו'
לא תשא וגו'.
"זכור את יום השבת לקדשו!"

כולם "ממלכת כהנים וגוי קדוש"!
וואו! מה זה אומר? קדוש?
רצון ה'.
מה זה רצון ה'.
"לא ברוח ה'"
"לא ברעש ה'".
איפוא נמצא רצון ה'?
"זכור את יום השבת לקדשו"!
ראית בהמה נאה? זה לשבת.
ה - כ - ל לשבת!
עכשיו הבנתי רצון ה'.

אני לא שוכח ימים טובים,
שבתות וחגים.

ימים של שמחה,
אהבה ורצון.
ימים של אחדות,
גיבוש וזיכרון.

כולם ביחד,
והנשמה זורחת,

כולם שמחים,
כולם מקושרים,
וחוט של חסד
משוך על פניהם.

רגעים של התעלות.

ותמיד הלב
צמא לעוד..

קול דודי דופק.
הדופק,
הנשימה
קצבי,
עולה ויורד.
יורד ועולה.
"פתחי לי רעייתי".
"אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי".
העיניים צופיות
למרחוק,
לרגע,
לרגעים המתוקים
של שמחה ואחדות.

משהו עם מבט.
מתבונן פנימה.
לא נופל.
לא כורע תחת
הסבל העצום.
לא נשבר
בין דגדוגים שלא נגמרים,
ובין נפלאות
פשוט פלאי אלוקים.
לא רץ לשום מקום.
שתיקה.
ההד [הרגע] של השקט
נשמע קרוב לליבי.
אז ידעתי כי אתה א-לי
אוחז בידי.
"ידך בידי"
הרגיעתני.
אין מה לצעוק,
אין דרך לחסום
את אור הבוקר
שמחר.
כן.
מחר יזרח.
זו נקודה

אם תתקרב,
אשלח לך מתנה
עם צלופן ועטיפה.

תכיר את ה',
תאהב את התורה.
מתוך שלא לשמה
בא לשמה.

אם תתקרב
ליהודי שבך,
ליעוד שלך.

תבוא לעולם
בו רק ה' ואתה.
כל הכוכבים
יסתובבו מסביבך,
ברקע תכלת
וצבע לבן
של ענוה..

"יהודי הוא הצופן של כל ההוויה"

מילים: חנן לב
לחן: אוצר
עיבוד: אלון הלל
שפכי כמים ליבי ונפשי
אני לפניך כל כולי
קורא אליך עמוק מתוכי
ליבי בוער וזועק מקרבי
חוויה לא רגילה הזמן פתאום נעצר
נמחק חשבון הרע, הלך ממני העבר
ליבי בוער וזועק עד לב השמים
נפשי כארץ יבשה, יבשה בלי מים
מחיצה נעלמת , חציצה לא קיימת
בוער לי עד לב השמים
נפשי תחרד וליבי גם ירעד
אנצור את הרגע בליבי לעד
ליבי

נכתב בהשראת "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז)
א) לראות עם לב,
עם נשמה.
ב) להגיע לשורשים של עצמנו.
תהליך של יראה,
הערכים באים ללבך.
ג) הדלתות כאן פתוחים,
החלונות לא שקופים,
האור מאיר דרכם
- אורך,
ואני בחסדך בטחתי,
[אל אבושה] (תהלים כ"ה, ב').
ד) שויתי ה' לנגדי תמיד (שם ט"ז, ח'),
בכל חלק בחיים.
נותן התורה,
להכירו וליראה.
מצוות

הכל רק בגלל האמונה
מעיין רענן
ופרחים עד בלי די.
ליבי חי
כי יש בי אמונה.

כינור הלב
פועם בי פעימה
חזקה.
חדור בנשמה.
עוצר נשימה.

מלבלב קדימה.
הלב מתעורר והנפש.
כל השאיפה,
רק בגלל האמונה.

לרצות את רצונך
אבא קרוב.
לאהוב.
ולתת בכל הזמנים.

התנערי מעפר,
התנערי..
כל היקום זוהר
רק בגלל האמונה.
כל

תודה דוקא לאלוקים

חביבי יקירי, הכירו נא את משה.
הוא היה חסיד גדול של הרבה.

על מגש כסף מצופה זהב
היה מגיש לרבה סעודה עריבה.
מיני מטעמים כמו שהרבי יאהב,
שימש כך את הרבי יום יום בשמחה.

כל פעם מחדש כשהגיש את הסעודה
היה נדהם מהרבי, מהתגובה המוזרה.

מרים היה הרבי ידיו למרומים,
ובקול נרגש היה אומר רק "תודה אלוקים!"

ולמשה החסיד אף פעם

ישרים דרכי השם וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
אלמדה פושעים דרכיך וחטאים מאוון הרגשתם,
לשפוך לב עדין כתינוק טהור נוכח בורא עולם:

יראת השם, מצפון, לאט-לאט.
ללמוד ולהפנים
עוד כמה דרכי תשובה.

יראת השם, מצפון, לאט-לאט.
ללמוד להבין,
להקדיש כפשט
פשטות החיים בתורה.

עמל השקעת,
החיים זה מבחן,
אך מיד נכשלת,
מרגיש לא מוכן.

מנסיונך התיאשת,
להתגבר כבר שכחת.

אל תשכנע את עצמך
שאתה רק בנפילה,
היום הים סוער
מחר הוא ירגע.

אולי מחר תתגבר
כי מחר תתבגר.

חזק ואמץ,
אל תכנע,
כי יש מחר
ויש תקנה.

אל תשכח, אחי,
להתגבר אפשר תמיד,
תוכל להיות הכי.
הכי-הכי

אז - נשיר. לה'.
פורצת השירה מעומק לב.
ואיך נשיר?
ומיתרי קולנו שרופים, כסוחים,
לא מתוחים.
נשיר. מבעד לצל,
מבעד לדממה, מבעד לחומה.
איך נשיר?
הצל - מעמיק, הדממה - קוברת,
החומה - שוברת.
נשיר. האש, המים, העפר
וגם הרוח תצטרף,
האש - להבעיר! המים - לכבות...
העפר והרוח -
כי רק כשלא ננוח, מהעפר יפרוץ השיר!

אתה מוציא לאור כל תעלומה,
כשאנו בים מתגלה העוצמה.

סועד הברואים באחדותך,
ומנקה בגשם עולמך.

אורות חזקים מאירים מתורתך,
לכוין ללב את נבוכי שעריך.

ובתפילה, פונים אנחנו בצעקה,
תולה ארץ על בלי מה.
אתה שומע זעקה וצעקה,
של המתפללים עם כל הנשמה.

נהרות של מים גועשים, רועשים,
והלב נפתח, מכיל מים רבים.

וכשהלב נפתח,
כל הכוכבים בוהקים,
באור נסתר בשחקים,
כמעיין של אור שנמשך ונמשך,
אורות. צללים. חיים ונושמים,
את כל ההוויה מחדש.

מי ילך עמי?
לאן אלך?
צועד בין האתמול למחר.
לא אפול מראש הר,
לא אשא תרמיל ריק.
לא אשוב לצל שאין בו עצים.
לא אלך לים שגליו לא סוערים.
לא אקרע את הלב לרסיסים.
לא אטוס ללא נוסעים לגרמניה.
אני מחפש את המסע האמיתי
בין אני לעצמי.
ויומן המחר.

תקווה
לא נר יחיד,
לא אור כבה.
לא צבע דוהה,
לא שר תמיד.

לא בכל זמן זוהר,
לא הטבע מחליט,
עלי אלוקים שומר.
אל השמיים מביט,

וגופי עוטף טלית,
והתפילה עולה לשמיים,
והלב נשבר, כמו מים.

מלא תקווה,
הלב מלא באמונה,
עם האחדות ננצח תמיד,
נשבור את החומות של השתיקה,
וניתן את הנשמה!

הלב מלא שמחה,
אין אש - אבוקה.
השמש זורחת מתמיד.

בכל רגע נוסף,
אני נכסף, אני נכסף,
לתת ולתת,
אז אדע מה זו אהבה.

את חברך תעודד,
אל תיתן לו לבד להתמודד.
באהבה ובחום
אתמול והיום.
מילה טובה, חיוך
וקריצה,
שימו לב אל הנשמה.
תקוה, חביבות
מלב אל לב.
לאהוב, לכבד, לקרב.
עוד שמחה,
עוד אהבה,
עוד קרבה.
למלאות בחום את הסביבה.

איך אכניס
אהבת חבריי בעצמותיי,
איך אאהוב אתם עד בלי די.
איך אעמיק את המושג
"בין אדם לחבירו".
איך אשא לחברי שיר לליבו.

איך אשוב אליך אלוקי,
ואומר לך תודה,
נשמתי אתן בשמחה,

כי ידעתי, גם ידעתי
את כל העבודה,
והחיים הארוכים,
והזמנים הלא קלים, ידעתי
גם ידעתי.
אני קטן. אלוקי, אני שלך.

אבא שומע את תפילתך,
רחל.

אבא רואה את דמעותייך,
את הסבל שעם ישראל עובר.

הוא ראה את הסוף,
וזה ממש יגיע בקרוב.

יושבת על אם הדרך,
מנעי קולך מבכי,
כולם יתקבצו מרחוק ומקרוב,
ויתאחדו כולם בְשלום.

אפשר לעצור
את פרץ הדמעות,
רחל,
כי ה' יבוא.

ה', לא ישכח.
ואנחנו, כן. אנחנו נסלח.

תודה

מילה אחת,
מלא פרחים.
צליל של מעיין,
עולמות של מלאכים.
רגש, אהבה.
צליל בנשמה,
מילה אחת: תודה!

היער והים
מרגישים קטנים,
בין מזח ישן
לעולם מלא חיים.
זה בקול של ילדים.
זה קשת
בשמים תכלת
וצבעים ורודים.
מילה אחת: תודה!

אלמוגים צובעים
את הים בשלל גוונים.
איזה דג קטן
בין דגים גדולים.
יין ישן,
ימים

אין עוד מלבדו

א. כשהנשמה שומעת את קול הי ברקע ג. הדרך הפשוטה לעורר
ובליבה פנימה, צלילים אמיתיים (תורה, עבודה וגמילות חסדים).
אזי רוצה לקיים הדרך שהיא מסילה ישרה.
את רצון השם, הדרך הנכונה לא להישאר
ורוצה פחות להתגשם. בלי מה.
מאחרים לא רוצה להתרשם. הדרך בה בוהק אור אמיתי.
ורוצה נקודה טהורה והצליל עולה ישר,
למחשבה. בלי עיכוב, בלי קו מר.
רוצה שקט, בהירות, בלי

השיבנו ה' אליך

תפילת רבים.
נחמה.
הסר זוהמא.
ממשמשים ובאים
זמני תשובה.
זוכרים בהר סיני את הקרבה.
קח ללבך את התפילה.
השיבנו ה' אליך ונשובה.

נר קטן

א. מתפלל ללא מילים, ד. אמנם השעה דחוקה, ז. המדבר ללא אומר,
נעלם בין הצלילים. אך דולקת אבוקה. מי אתה?
שקוע בין המיתרים. זו עת רצון ונחמה שואל עובר.
חי את הקשרים. להשתחרר מהמועקה. סיפורך לי ספר.

ב. צולל ברגשות, ה. הלב מתעורר, ח. נר קטן אני,
עולם של מחשבות. האור משתחרר, כמעט הייתי עני.
טובע אל המצולות, עולה וסוער, אין לי אור זוהר,
והשעות קשות..

לפעמים בנסיון של החיים,
כשמחר אשבר אם אפול יותר,
אתה עוזר לי להתגבר.

אתה נוסך בי כוחות חדשים
ומעורר בי שמחת נעורים.

לעולם לא תיתן לי להישבר
בנסיון האישי שלי.

אתה אוחז חזק את ידי
ומרגיע בחום את ליבי.

ממעמקי הלב קראתיך, ה',
ענני.
ממקום של שמחה, של כנות, של כאב
- שם אתה, אבא אוהב.
אותי אתה מקרב.

שיר האמונה וההשגחה השגחה פרטית

א. יש בי שמחה (פזמון) ד. הצור תמים פעלו
מלבי עולה, גם כשאינך מבין.
לומר תודה לאלוקים יעשה רק הטוב בשבילך,
בכל המצבים. כך צריך להאמין.
כי מלאכיו יצוה לך לכל אדם השגחה
לשמרך בכל דרכיך. המיוחדת רק לו,
ב. כל יהודי בלב נרגש ולמה יקנא במה
ישיר לה' שיר חדש: שיש לזולתו?
כשהשגחת ה' נראה יש בי שמחה וכו'. כי מלאכיו יצוה לך
כולנו

(ע"פ ה"כלי יקר" בראשית חיי שרה פכ"ד פס"ג)
לזרע טוב וישר יצחק מתאוה
לפנות ערב יוצא
לבורא תפילה נושא

בדוקא לשדה הוא יוצא
כי בה ברכו ה' תנובה פי מאה
ובת זוגתו הכשרה, אותה רוצה,
לקרקע עולם שדה פוריה היא דומה

במיוחד כשקשה באמצע היום
מתאמץ יצחק את עיניו לעצום

כשמחשבות היום מפריעות בתפילה
מתרכז יצחק בתפילת המנחה
כי הרי אליעזר

א."הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום.." (ישעיהו ס', כ"ב)
ב. "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך (קיבוץ גלויות!) בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה" (שם ד')
ג."שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות"(שם נ"ו, א')
ד. "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם"..(ועיי"ש בתרגום) (שם ס', ס"ח)

מהלב אל הבית..
'ביתי - הוא מבצרי',
ישנו 'מאמר-חיים' קצר.

אתה

אם אשכחך ירושלים,
דמעה אחת זולגת,
והלב,
לא מפסיק לבכות.

אבא שבשמיים,
לא נשכח
רגעים מתוקים.
אהבה ושלום,
נצח ונצחון.

רגעי קרבה,
געגוע,
ונקודות כיסופים
מזהב.

שעות הלב צמא,
רגעים לא נמחקים,
אבוא ממרחקים
אליך אב הרחמים.

"מעל שמיים חסדך"
- טוב לב אמיתי,
"דורשי ה' לא יחסרו כל טוב".
"יראו את ה' קדושיו

הנני בידך כחומר,
סלח נא על קל וחומר,
יום ליום יביע אומר,
ואשא בידי העומר,
ואלמד את הכל עד גומר.
הנני בידך.
כן. הנני בידך
כחומר.

על גדות הים עמד אילן גדול, הגיע החורף, נשרו העלים
שום כוח ורוח לו לא יכול. והעץ נותר כמו חבורת אלמים.
גלי ים עצומים עברו על גבו, רק עלה אחד נשאר מיותם
והוא נשאר בצד, כבודו ירום הודו. וקולו היפה כמעט נדם.

התחילו להתגאות העלים, עברו הימים, ועבר שם אדם
"כולם רק עלינו מסתכלים. וכרת את הגזע כי רצה בית חם.
אנחנו נותנים את החן לעץ. עברו הימים ועברו הלילות,
אנחנו כמו

צמא לשלום

גלי צמאון יורדים ועולים
כמו שהים וכל הגלים
כולו התייבש.
ואני מבקש (בלי מילים):
שהשלום יבוא היום.
(אם לא-מחר)

כי אני כמו במדבר
ביום שלא נגמר...

היום הוא כמו הים,
ואני רוצה אותך, בורא עולם,
בכל גל שעלינו קם.
כי בלעדיך יבש ואין טעם.

ותפילתי בפי:
ה', האר פניך אלי
ומלא לי את ימי
בתורה, תפילה,
בחסד ואהבה.

אמנות / הבורא מתקרב

מתוך התוך האין והכלום
משהו מרנן עצום למשוך.

נקודות וקוים,
לעגל לפנים.
חיתוך ופסיקה.

צבע ונקי.
שרטוט פנימי.
מביע בשקט
בעופרת וברטט.

בכל קצה מחשבה
ופינה מרוחקה,
ה' הוא האלוקים
בשמחה וקול רנה.

הייתי ועודני שם.
צעדתי צעד צעד
בעולם.
שאגת לב אוהב.
תוכי לא נעלם.
הבורא מתקרב!

מי מעיין מפכפכים,
מים רעננים וזכים.

הוה - השדות הצמאים,
האילנות והפרחים,
ליד המעיין
נבטו ניצנים.

"עת הזמיר הגיע". ( שיר השירים ב',י"ב)
אור מטהר מופיע.

עבר - המעיין רוצה לתת, שישקו בו זרים,
והבריות יטעמו מימיו המתוקים.

= עתיד - המעיין הוא הלב,
בכל מצב הוא אוהב.
מימיו לא נגמרים,
טעמיו לא פגים.
שמח לא רק בחגים.

מיומנו של בעל תשובה ג' / לא להפסיד הזדמנות אחרונה לעשות תשובה

לב. טהור. ברא. לי. אלוקים.
לא רק חילונים
נשמתם אבודה בדרכים.

ורוח נכון, של אמיצים,
חדש בי לבקרים.

לא להפסיד הזדמנות אחרונה
להתגבר על נסיון. אישי. שלי.
לא להפסיד. לעשות תשובה,
ויהיו דבריך שהיום צויתני על ליבי.

אפילו דוד המלך נתעלמה ממנו הלכה. אבר קטן יש באדם, משביעו - רעב ומרבה

שיר הקדוש ברוך הוא

ה', איך משיגים אותך?
בור שאון - בלבול אמונה
מסביב לשעון לי בנשמה.
מצד אחד, איני רואך
עומד פה לצידי,
ומאידך - כששמים אסק
- שם אתה אומר לי ליבי.

צוית כמשה - של דורך, שבך, להיות, בתורתך,
קרוב אליך הדבר מאוד - אמרת על יראתך.

התבוננתי , דרשתיך,
כשבקשתיך
- מצאתיך.

אלינו נפלאותיך ומחשבותיך
- חיינו בעולם מסודרים

"מה אשיב לה'"

אוהב אותך, אבא
אוהב
מכל הלב
אתה לצידי, אבא
ברגעי שמחה
רגעי כאב
אתה איתי בכל מצב, אבא
עוזר לי
לא עוזב אותי
אתה שומר עלי, אבא
מכל פגע וצרה
לבל יאונה לי כל רע
אתה אוהב אותי, אבא
תמיד מרעיף עלי
חום ואהבה
טובותיך וחסדיך, אבא
מרגיש אני
בליבי
הם לזמר בלשוני
ולרנן בפי
אבא אוהב

אין עוד מלבדו

נפשי בשאלתי
כינור. מסתתר בין חקרי ליבי,
חוקר ודורש ומחפש. את הניגון.

ניגונך, בורא יתברך.

מבין צלילים בצללי ערב קר,
ומבין קרעי קרני חמה,
לב נפתח,
נפש בוהקת
- נפשי בשאלתי.

"תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי" (אסתר ז', ג')
"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר.."
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
"ה'