"וְנִסְלַח לוֹ.. אִם שׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.."
מִדַּרְכָּם הָרָעָה- אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה.. הַשְּׁבִיל נִסְתַּם בַּאֲבָנִים כְּבֵדוֹת שֶׁבֶּן אָדָם לֹא יָכוֹל לַהֲזִיזָם.
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה-קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא. הָלַךְ לְאִבּוּד-וְאֵין דֶּרֶך חֲזָרָה..
לָקְחוּ אֶת הַסַּכִּין, וְחָתְכוּ עָמֹק בַּבָּשָׂר. חֲתָךְ עָמֹק עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּר אֶת הַחֲתָךְ. כִּי הֵם חָתְכוּ בַּבָּשָׂר, חָתְכוּ וְחָתְכוּ, וְלֹא הִפְסִיקוּ.
כִּי הַמַּעֲשֶׂה-יִשָּׁאֵר כָּךְ לְעוֹלָמִים-עוֹמֵד שָׁם עָרֹם וְחָשׂוּף אֶל הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית, וּמְבֻיָּשׁ לְעוֹלָם.
הַכַּפָּרָה- לֹא תָּבוֹא, אֲפִלּוּ אִם יְנַסּוּ. יְנַסּוּ לִדְחֹף בְּכָל כֹּחָם אֶת הָאֲבָנִים מֵהַדֶּרֶךְ חֲזָרָה. אַךְ הָאֲבָנִים כְּבֵדוֹת, וְאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲזִיזָם.
אָז הַדֶּרֶךְ סְתוּמָה. אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה, וְאֵין סְלִיחָה!
תגובות
"כי לא אחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחיה, עד יום מותו אחכה לו, אם ישוב, מיד אקבלו".
אני גם מתלבטת לגבי מה אני חושבת על הביטוי "לא נסלח" אבל אני בפירוש לא יכולה להגיד באופן נחרץ "לא נסלח". לכל בן-אדם מגיעה הזדמנות שנייה.
עכשיו אני מחכה לשטיפה ולכיסוח...
בס"ד.
אני בחיים לא אבין את האנשים האלה שרצים אחריהם ואומרים: סלחנו, סלחנו!
בשם מי?? אנחנו לא סלחנו!
והם גם לא ביקשו סליחה, אז למה לסלוח?
ויש להם עוד כמה שלבים עד שנחשוב אם לסלוח.
הרב מלמד כתב פעם את כל השלבים האלה. אבל אין לי מאיפה להביא לך אותם.
בס"ד.
אחד מהם זה קבלה לעתיד...
בס"ד.
רק חבל שזה מסוווג כסיפור קצר ולא כקטע.
לי בטוח אין אפשרות לסלוח, אם מישהו בכלל יכול לסלוח זה המגורשים בעצמם.
באיזו זכות, אני תושבת המרכז יכולה לסלוח על כך שעשקו מישהו אחר?! ממתי יש סליחה על גבם של אחרים?!
אם פועים בי אישית אני יכולה לסלוח.
אם פוגעים גם באדם מסויים אישית וגם בציבור שלם, אי אפשר שהאדם הפרטי יסלח למי שפגע בכולם.
בגירוש פגעו באופן אישי במשפחות מהגוש. אבל גם אני ועוד מלא אנשים נפגעו, וגם כל העם ביחד נפגע.
לכן אדם שגרשו אותו יכול לסלוח למי שגרש אותו אבל אי אפשר לסלוח למה שנעשה לכל הציבור.