דרשו חז"ל בגמרא:
עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה.
שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', ומה פירוש השאלה "מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן"?
הסבירו התוספות במקום, שהשאלה היא מדוע לא ברחו חנניה מישאל ועזריה, אלא נשארו במקומם ומסרו נפשם ולא השתחוו לצלם.
תשובת הגמרא היא שהם למדו מן הצפרדעים, שאע"פ שהתנורים היו חמים, נכנסו לתנור ולא ברחו ממנו, אף על פי שכל צפרדע וצפרדע יכולה היתה לבחור במקום אחר ולא להיות בתנור החם, בכל זאת לא נרתעו הצפרדעים ונכנסו לתוך התנורים כדי לקיים את מצות הבורא ולקדש את השם.
תגובות
בס"ד.
הכרתי את הפירוש הזה... אבל תמיד נחמד לשמוע שוב.
שבת שלום!