שבע שבועות.

העיניים עדיין חצי עצומות,
מתנער מתוך שבעה חלומות,
מתעורר שוב אל הפחד,

לבד גם הוא סוג של ביחד.

קם מתוך מערבולת רגשות,
השעה שבע והרי החדשות,
עוד פיגוע פה, עוד הרוג שם,
תאונות דרכים וסערות בים.

שבעים שנות גלות את זוכרת,

את לא כל-כך תומכת ולא ממש עוזרת,

אבל אין דבר, את פשוט שלי,

וכל בוקר בשבע את שם בשבילי.

נשבעתי לך, נשבעתי בכל ליבי,

ואת, רק קצת, בגדת בי,

זה לא משנה, לי לא אכפת,

זה פשוט בגלל שאת כל-כך את.

אני אוהב, ונותן את הכל,

לא יכול עם, ובלי לא יכול,

שבע שבועות לך, את מהחדשות,

המקוללת והאהובה לכל הנפשות.

-------------

ולפני שתתנפלו עליי [בעצם אתם תתנפלו עליי ממילא]- זו מדינת ישראל.