בס"ד
כל טיפה, תו
שיר שנכתב.
כל אקורד, לחן ועיבוד
והראש באיבוד.
מוצרט, שוברט ושופן
גאון הלך הבן.
גמישות רכה שבידיים,
כיצד נעות הן השפתיים,
העיניים עצומות
והראש בין מחוזות.
אקורדיון, גיטרה, פסנתר, תופים
כל אשר עולה בדעתך-מדהים.
הרמוניה משגעת- משוגעת,
בגבול פסיכוזה היא נוגעת.
תוים בראש במקום תאים,
סולם בימול אינו מתאים.
ובחושך הוא יושב, מאמץ ראשו חושב,
איזו יצירה הפעם, הוא ילחין מתוך הזעם.
ייתן מילים, יבחר צלילים ויתן לה שם,
הוא אינו נושם,
כואב, רעב, סובל, עמל,
עיניו שקועות, הראש מסטול,
כל שעה כמו כלי קיבול,
הוא מסניף, שואף נושף,
רעל עכברים לגופו דוחף.
ומאז-
בימול ביקר- כבר לא עיקר,
השקט הוא ניכר,
טיפת דמעה קטנה שותתת,
על מקלדת פסנתר הכנף המאובקת
נוחתת.
תגובות
אבל בחיי שהשיר הזה הוריד לי דמעות,
כתיבה מרגשת ורצופת כישרון
מה הקשר לאינטלגנציה רגשית?
בהתחלה מילא, אבל ההמשך? יענו מה? הוא מתמסטל, כמעט מתאבד, נוחת בין מציאות לדמיון?
לא הבנתי מה הקשר בין מוזיקה אינטלגנציה רגשית.. זה שני דברים שונים..
יכול להיות גם, אבל זה לא ממש זה..
כן, מה שנקרא "שאר רוח" עלול להיות משהו מסוכן.
אני מכירה את זה מתחום אחר, לא המוסיקה.
והשיר היפה שלך הזכיר לי את דני רובס.
מילים ולחן: דני רובס
הנרות הדולקים ריח ערב שבת שוב עולה
איך כולם התגאו בו הילד עם קול הזהב
והוסף כמו בקרב אבוד, סוגר עליו
ואימו לחשה לתינוק שרעד ובכה
עוד תראה לכולנו תהיה גאוה מקולך
חום ידו של אביו כששר והאש בעיניו
והסוף, כמו בקרב אבוד, סוגר עליו
איך הוא שר, איך הוא שר,
הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר
איך הוא שר, איך הוא שר,
מה נשאר מהזוהר, מכל השירים, מה נשאר
הם סגדו לו כמו אל הוא היה סך הכל בן אדם
הקולות ששמע בשכונה, נמוגים לאיטם
רק הפחד ההוא, הלבן בעורקיו מתפתל
והוא חשב שימריא איתו, לא, הוא נופל
החיבור בין קשר העין לתוים והנגינה בפסנתר באמצעות הידיים (התרכזות בשני תחומים באחת)
הוא הקורדינציה.
יש אנשים שהתברכו בתכונה המיוחדת הזאת ויש אנשים שפחות.
כיום ניתן לראות אנשים לדוג' מהפילהרמונית שיש להם קורדינציה ברמה גבוה,
וזה גם נכנס בתוך המושג אינטיליגציה.
השם של השיר הוא: "אינטיליגנציה- מעורבת רגשית"
שזה אומר שהכישרון הזה היה מאוד תלוי ברגש, מעין התמכרות למוזיקה ובד בבד התמכרות לדברים נוספים.
יותר מזה אני לא רואה לנכון שאני צריכה להסביר.
תודה על הפרגון.
באמת פחות או יותר דומה,
יפה ששמת לב
זה מזכיר לי עוד משהו שראיתי פעם בטלויזיה.
הראו אדם שהוא נמצא ממש בפיגור עמוק.צריך אפילו להאכיל אותו, לא מסוגל לאכול לבד.
אבל כשמושיבים אותו מול הפסנתר הוא מנגן ברמה שמיימית ממש.
זה היה משהו מדהים !
שיהיה לך חודש טוב ושמח ,שירות לאומי יקרה.
שלום ומה שלומך ניתן לעשות במסר אישי למה לעשות זאת על הגב של "שירות לאומי".
סליחה על ההודעה החריפה.
בקשר ליצירה כבר אמרתי שאהבתי אותה.
את ממש מקסימה אני מדמיינת לעצמי אותך
בחורה חייכנית ועדינה!
טוב שנפלה בחלקנו מישהי כמוך בפורום.
פשוט אני רואה את התגובות שלך ליוצרים את ממש מעבירה חיוביות, חום כנות.
אשרייך!!!
אם יעקב אומר שאשמח, מי אני שאשבור לו את המילה?
יעקב דוקא מכיר אותי,
אני לא "בחורה" אני אשה,אני בהחלט לא "עדינה", ואני חייכנית לפעמים,
אבל בהחלט לא כדאי להיות לידי כשאני מתעצבנת,תשאלו את הבנות שלי.
זה היתרון של האנטרנט, אפשר להציג איזו תדמית שרוצים.
תודה רבה ,בכל אופן.
אשמח גם להכיר אותך.
ההתחלה הפחידה אותי...
בס"ד.
כשרונית... בלי העין הרע.
ב"ה
כאשר שמעתי ממך היוצרת את השיר בראשונה זוכרת אני שהיתיי באמצע נקיונות. ולמרות היותי בתוך פעולה.. לא יכולתי להתכחש לאווירה המרוממת שריחפה בחדר..
וכעת. כשיושבת אני וקוראת את השיר בשפתיי בראשונה/שנייה התחושות שוב צפות בי, של רוממות גבוהה שכזו. שכן, גם לי קשה להסביר מתוך מה היא נובעת באמת. אך אני משערת שהדבר בא מתוך כך ידיעתי הקטנה בהשראת השיר.. ושאותו מלווה רוממות אדירה שבה זיכיתי להסחף לחיוב ב"ה!!!
תודה לך יקירתי, שכיתי אותי בך. עכשיו בטוחני שהיום והשבת שלי ימשיך הרבה יותר טוב לאחר זינוק שכזה.. אשרייך ואשרי.
שלך לעד! האובהת ומעריכה!