היום הזה שיש בו הכל, מכירה?
עצב ושמחה, צחוק ובכי, טוב ורע. הזיה.
זה מה שהיה לי היום, מבינה?
יום מעורבב. רגע אחד כאן, ומיד אחר כך שם.
ראיתי אש יוקדת, עיניים בורקות, ברסלב מקפץ על גגות.
אבל אז רק יאוש טוטאלי, סוף. נזרקת למיטה ורוצה להישאר שם לנצח.
איזה יום מגעיל.
אוויר דחוס, מסתובבת עם גיטרה בתל אביב.
חצאית ארוכה אבל אתמול הייתי עם ג'ינס.
כזאת אני. בנאדם קיצוני. תפנימי.
כשדוסית אז עד הסוף
כשלא, אומרת שלום לתורה ולמצוות..
מחפשת את עצמי, ואיפה א-לוהים אמור להיכנס לי בחיים.
תגובות
ולא להסכים.
אולי פחות נקודות, אבל החלוקה, הפסיחות טובות