דע לך, אלי, אני כאן
נשרף בלהבות
אדם תלוש, אתה רואה,
נותרו רק עקבות
ומה נשאר ממני מלבד
שברי כוונות טובות?
אתה מטושטש לי מבעד
מסכי שאר האהבות.
הייתי מספיק טיפש לזלזל,
לוותר על התקוות
להיות קרוב אליך:
הן היו לי כואבות.
אמור: הישנו פתח תקווה
אחרי כל התקוות?
והאם עוד יש תשובה
אחרי כל התשובות?
ראה הדרכים שהלכתי,
הרחוקות גם הקרובות,
האם תועיל לי תפילה,
תענית או זכות אבות
כדי לנסות להדביק חזרה
ולו במעט
שברי כוונות טובות?
תגובות
תודה לבורא עולם שגלגל שאמצאך.
אולי ראוי לציין שהמשקל לא מדוייק כ"כ. אבל זה נהדר. נהדר נהדר ושוב נהדר. אין לי מה להגיד עכשיו על השיר עצמו ניתוח או משהו. הוא פשוט מדהים.