בירחון של שירה עכשווית
תיאורים מעוררי-עווית:
אם יצאת קצת גס -
אז התוכן נכנס.
תח-תחתית של חבית.
והערתי אחרי אלף סליחות:
"אפשר להיות בוטים פחות".
ומריבוי גסויות
הם עברו לשטויות
כי נגמרו הפרות לשחוט.
כל אחד נהיה לי 'בועט'
וזה מחריף מעת לעת.
אם אין אמירה,
זה בכלל לא נורא,
רק תניחו בצד את העט.
אבל בשירה זה הולך אחרת,
שהמילה הגסה היא ביקורת.
אז אבד הסיכוי
ובוטל המנוי
וחזרתי לכתוב למחברת.
תגובות
ציני, מעביר את הנקודה בהומור
אבל יש פה יותר מהציניות וההומור
אחד הטובים שראיתי