אותם הגלים,
אותם הצלילים,
אותה השמש ששוקעת כל יום, - אי שם בשחקים.
יום רודף יום. ועוד שנייה עברה,והמחוגים זזים ,בלי הפסקה.
"אין הווה בלי עבר" ,נזכרים הדורות הבאים...
אנשים שמסרו את נפשם,גיבורים ברוחם, בגופם.
ואני, איש ההווה, שהכל בשבילו כבר מוכן,-רוצה להודות לאותם ענקים, לאותם מלאכי על.
ותפילה בליבי יוצאת חרישית, אך נשמעת בקול רם.
אנה, -שאותם אנשים באותם הזמנים,לא השקיעו לשווא..
בחולות,בקרבות.-בזכותם יש לנו ארץ!
אלפיים שנה הם חיכו,לא שבעו,נבואת התנ"ך תתממש כך חלמו הם אותם ענקים!
להם רציתי להודות. והנה אני כאן. יש לנו ארץ, יש תקווה, ובראשנו-האמונה!
לא סתם השקיעו לשווא ועמלו,עלינו סמכו במלא העצמה!! יש לנו ארץ יש אמונה-עכשיו נפעל בתבונה!
ואני, רוצה לשנות עולמות , להרקיע שחקים, אסתפק ב לגעת בשמש...
אך עם כל החלום, כל החזון, גיליתי.
אני במיטה.
ציוץ ציפורים כבר נשמע..
קדימה איש ההווה, לעבודה!
תגובות