והוא מכיר, כשקשה לו, והוא לא רוצה לומר.
הוא מכיר, כשקשה לו, והוא לא רוצה לבכות.
הוא הכיר, אז, כשכאב לו, והוא לא הסכים לצעוק.
הוא נזכר, כשבער לו, עד שהוא נשרף מבפנים.
הוא נזכר, כשהוא דעך שם רחוק, והוא לא קרא לאף אחד שיעזור לו לקום.
הוא אף פעם לא שכח, כמה הוא רצה לומר, ולבכות, ולצעוק, ולבקש.
והפחד מלגרום לאדם נוסף ליפול איתו לאותו הבור, מנע ממנו להצליח לצאת.
הוא ידע שבפנים, מוכר, וחשוך, ונעים.
ואם עוד מישהו יגיע, הוא עלול להישאר.
הוא נזכר, איך הוא ויתר על רצונו להראות שהוא שם, בתחתית.
הוא הרים את מבטו. עשרת הכוכבים זהרו על רקע השמיים האפלים.
עשרת הכוכבים שפתחו של הבור באדמה, איפשר לראות.
תגובות