רק רציתי לציין שעברה שנה מאז פוגרום עמונה.
שנה קשה , לא קלה, שנה שעדין הפצעים מדממים ומסרבים להגליד.
שנה שאני עדיין נושאת איתי צלקות בנפש,
שנה שקשה לי עם מראה שוטר שנושא איתו אלה.
שנה שכל יס"מניק ,שאני רואה מזכיר לי מיד את אותו בחור מסכן שהראש שלו פתוח ומדמם.
שנה שכל טרקטור מזכיר לי את הרס הבתים . ואני צועקת "אל תהרסו את הבית."
שנה, שנה של כל הנוער שהתחשל ולא נשבר,
שמתוך ההריסות צומחת אישיות חזקה יותר ומחושלת יותר,
אישיות שיודעת להתמודד ולעמוד מול הקשיים והיא לא נרתעת,
אישיות שהולכת עם האמת שלה,
האמת, שה' הוא המלך!!! היא יוצאת עם ההכרזה הזאת ולא פוחדת לצעוק אותה בקול.
אני יודעת שהאמת היא נצחית ולשקר אין רגלים.
וסופנו לנצח!
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
תגובות
"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים,אשרי אשר מילא את אשפתו מהם" !!
אשרינו שיש לנו נוער כזה.
פעם ,לפני הרבה שנים היו שרים כאן שיר כזה :
מילים: שמואל בס
לחן: דוד מערבי
שיר התחדשות בניין ועלייה
מן הגולה ינהרו אחינו
ארץ מולדת שבה לתחייה
מי זה חולל הפלא - ארץ מולדת
מי זה הקים כל אלה - ארץ מולדת
זו ידך, ידך היא הזורעת
זו ידך, ידך היא הנוטעת
כל עוד הנוער לנו במולדת
קום יקום חזון עם ישראל
ואני מצטרפת בשמחה לשורות האחרונות
אי אפשר לעבור על זה בשתיקה.
אני הייתי שם וחשבתי על זה והרגשתי צורך לפרוק את כל הזעם ותסכולים וזה מה שיצא,
זה ביטא את המחשבות שלי...
כדאי לך לשפוך הכל. לעבד את זה כמה שיותר, ואם יש מחאה או רגשות או הרהורים או משהו -
להוציא אותם עכשיו. שלא יהיה יותר מדי מאוחר, אח"כ זה נשכח וחבל.
זה מועיל גם לך אישית וגם ציבורית.
תראי אם יש עוד משהו שאת יכולה לעשות מזה, קטע יומן עם מחשבות מפורטות או משהו חזותי, משהו שיצא חזק ומזעזע.
אין כמו מי שהיה שם להעביר את זה הכי טוב ומזעזע. לפחות במחשבות ומראות.
בס"ד.
והתייחסות לקטע-
יפה מאוד. ישר כח!
במחברת מיוחדת האמת יצא שכלל המחברת הזאת היא מדברת על הגירוש מגוש קטיף, החורבן עמונה והעליה לחומש...
אבל לפרסם...?! אני צריכה לחשוב על זה....
הרבה פעמים כשיש קטעים כאלו מרגישים בעייה של "חומר גלם"- אלו מחשבות, אבל "יצירה" זה לא בדיוק.
כאן הצלחת לשמר את כל הרגשות, ועם זאת להוציא מזה גם קטע נעים לקריאה ובעל משמעות. אשרייך!
כדאי לעבור ולתקן טעויות הקלדה.