חלון ווילון עם כיסים גדולים,
כמה בובות וכמה כבלים,
בחוץ המרפסת- כדי-מים, תנור,
ועציץ מסכן שמזמן יבש וגמור.
לפעמים במבט מחכים לאחור,
בתוך החושך האפל והדורך,
רואים אור,
יודעים לגמור,
וגם אם רע כבר מבינים איך.
עוד מילה על המסך, זיכרון כואב,
עוד שורה ישנה שצובטת את הלב,
היו ימים שונים, היו ימים קשים,
ולפעמים צריך גם כאלה ריגושים.
לפעמים במבט מחכים לאחור,
בתוך החושך האפל והדורך,
רואים אור,
יודעים לגמור,
וגם אם רע כבר מבינים איך.
אז הרגשתי אחרת, אז הרגשתי,
אז יכולתי, אז רציתי, אז כתבתי,
טלפון, שלט, דפים של סיפור,
געגוע אל הלא-טוב, משהו לא גמור.
לפעמים במבט מחכים לאחור,
בתוך החושך האפל והדורך,
רואים אור,
יודעים לגמור,
וגם אם רע כבר מבינים איך.
געגוע אל הלא-טוב, משהו לא גמור,
רוצה-לא רוצה איזה שיפור.
תגובות
תזכירי לי לחזור אליו,
זה שיר שאסור לפסוח ללא תגובה רצינית
בס"ד.
ני אעבור עליו בצורה רצינית בעז"ה ביום ראשון.
אם אני שוכחת-תזכירי לי.
אבל מקריאה ראשונה ולא מעמיקה הוא ממש יפה!
בחסדי אבא'לה שלי!!
שיר חזק.. אני מזדהה עם הרבה חלקים ממנו.. [עם הבנתי אותו נכון כמובן..]
בעזרתו יתברך
שירך עמוס רעיונות, תחושות.
זה מהמם.
יש כאן המון המון.
העברת בצורה יפה.
ברשותך, רציתי רק להוסיף משהו קטן
על בית זה:
עוד מילה על המסך, זיכרון כואב,
עוד שורה ישנה שצובטת את הלב, -> "עוד מילה" ולאחר מכן "עוד שורה" ה"עוד"- נשאר אותו דבר, אך מ"מילה" קפצת ל"שורה" מראה על התרחבות, על דבר שמתפתח, גדל, אט אט. ככדור שלג, לאחר שהוא מתגלגל על שלג פעמים מספר. מן אסיפת רגעים, זמנים, עוד תחושה, עוד דמעה, עוד מילה, עוד שיר. ממש אהבתי את זה. ורואים כאן את העובדה- שכל דבר הקורה לאדם, מפיע על חייו בצורה זו או אחרת. הכל עובר על האאדם ומשאיר עליו חותם. דבר ישן, עדין עולה, רגש שנראה שכבר מת, לפתע צף וחוזר ללא כל הזמנה.
היו ימים שונים, היו ימים קשים, -> חזרה, שוב, הפעם על "היו ימים"- עבר. מחזק את הרעיון שהעליתי לפני כן. יפה. שוני זה תמיד טוב, ולגבי התיאור השני "קשים"- העבודה שימים אלה הם בגדר "היו ימים"- זה אומר, שלמרות הקושי, עברתם את זה, זה היה קשה, אך מצאתם את כוחות הנפש לעבור את הקושי. כי עובדה היא שעתה ימים אלה כבר עברו, כבר היו, כבר התגברתם, כבר התבגרתם?..
ולפעמים צריך גם כאלה ריגושים. -> ולפעמים, חלומות גם מתגשמים. כן, אתה צודקת במפשט הזה. תמיד צריך כאלה ריגושים. כך מתעצמים, מתוקה.
במיוחד אהבתי את הביתה הזה, אז תודה לך על שיר נפלא. ועל הבית המדובר.
אור, שמחה ואהבה.
ממני(: