עשרות זריחות.

עשרות זריחות, שלנו, שלי,

גם פה עם כולם אני לבדי,

מפחדת להתקרב אבל מנסה,

שואלת, תוהה מה אני עושה.

בכתום, בוורוד, בסגול, בתכול,

זריחות צבעוניות משחר כל-יכול,

אבל רק רסיסי השחור החדים,

חדרו לליבי- הם זורמים בורידים.

נמצאים בתוכי, נעוצים בחוזקה,

זריחות שחורות של ארץ רחוקה,

זוג עיניים אחד, מבויש ומרטיט,

זריחה מול חלון, לא יכולה להביט.