מכתב לניצולת שואה

*כתבתי את זה במסע שואה שהי' לנו. כתבתי את זה לאשת עדות ששתפה אותנו בסיפורה.

נִצּוֹלָה יְקָרָה,

יוֹשֶׁבֶת אֲנִי פֹּה, עֵט בְּיָד, עִם דָּף, בְּגָדִים חַמִּים, אֹכֶל.. אֵלֶּה דְּבָרִים הַנִּרְאִים לִי כ"כ פְּשׁוּטִים, וְכ"כ "בָּרוּר מֵאֵלָיו" שֶׁיִּהְיֶה לִי אוֹתָם. אֲנִי מְנַסָּה לְהַגִּיעַ אֶל תּוֹךְ מָקוֹם עָמֹק יוֹתֵר, כָּבֵד יוֹתֵר. מָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאֱמֶת וְהַשְּׁתִיקָה נִפְגָּשִׁים.

מִי אֲנִי? רַק יַלְדָּה קְטַנָּה וּצְעִירָה. וּמָה אֲנִי בִּכְלָל לְעֻמַּת מַה שֶּׁאַתְּ עָבַרְתְּ. זְוָעוֹת עוֹלָם, סִיּוּטֵי לַיְלָה. דְּבָרִים הַחֲרוּטִים הֵיטֵב, גַּם בְּזִכְרוֹנֵךְ, וְגַם עַל יָדֵךְ. מִי אֲנִי? רַק אַחַת שֶׁמְּנַסָּה לְדַמְיֵן אוֹתָךְ, וּלְנַסּוֹת לַחֲווֹת וּלְהָבִין אֲפִלּוּ בְּמִקְצַת אֶת מַצָּבֵךְ. וּמָה אֲנִי רוֹאָה? יַלְדָּה קְטַנָּה מְהַדֶּקֶת אֶל גּוּפָהּ אֶת מְעִילָהּ הַדַּק, אוֹחֶזֶת הֵיטֵב בְּיַד אִמָּהּ. אִמָּהּ מַסְפִּיקָה לִלְחֹשׁ לְבִתָּהּ "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ" לִפְנֵי שֶׁקְּצִין הַ-SS קוֹרֵע אֶת הַבַּת מֵעַל פְּנֵי אִמָּהּ הַבּוֹכִיָּה. שְׁלָדִים מְכֻסִּים בְּשִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל עוֹר, נוֹפְלִים אֶחָד אֶחָד בִּצְעָדָה. זַעֲקוֹת אֵימִים. שְׁרִיקוֹת. צְפִירוֹת.

וּמָה אֲנִי? אֲנִי רַק אַחַת שֶׁיּוֹשֶׁבֶת פֹּה וְנֶהֱנֵית מֵהַחַיִּים וְהַמּוֹתָרוֹת. נֶהֱנֵית מִכָּל הַדְּבָרִים-שֶׁאָז נֶחְשְׁבוּ לְאוֹצָר יָקָר מִפָּז. וְאַתְּ אִשָּׁה יְקָרָה-הַדְּבָרִים שֶׁעָבַרְתְּ כּוֹאֲבִים מִמָּוֶת. צְרוּבִים בַּמֹּח, אוֹחֲזִים בּוֹ, וְלֹא מַרְפִּים! דְּבָרִים אֵלֶּה יִרְדְּפוּ אוֹתָךְ כָּל יְמֵי חַיַּיִךְ. אַתְּ שֶׁבָּנִית בְּמוֹ יָדַיִךְ אֶת עוֹלָמֵךְ מֵחָדָשׁ, הָעוֹלָם שֶׁהָיָה שָׁבוּר לִרְסִיסִים. אָסַפְתְּ הַכֹּל-וּבָנִית מֵחָדָשׁ. בָּנִית הַנֶּהֱרָסוֹת.. אֻמָּה שְׁלֵמָה הֵקַמְתְּ!!!

אז מה אני.. ומה אני בכלל מבינה..