לאחותי...

בס"ד

אחות שלי יקרה,

ודאי תוהה את מה קרה,

שלך החלטתי כך פתע לכתוב,

מכתב מלא חיוב לרוב.

לך האוזן היחידה, שלי בכל זמן קשובה,

תמיד יודעת לזרוק מילה טובה.

יודעת להעיר ולנער אותי כשצריך,

"מעיין, עם עצמך תהיי אמיתית אסור את רצון הלב סתם כך להשליך".

למרות שאיננו כ"כ מסתדרות,

אחת את השנייה משלימות.

את "השמש" שמושכת אליה את ההמון

ואני השקטה והרגועה שלא נמשכת אל תוך אותו השאון.

בך יש אש בוערת חזקה, את כריזמטית, אנרגטית ושמחה.

מושכת אלייך מקבץ של "מעריצים",

ואני מסתפקת בחוג קטן של כמה חברים טובים ומכרים.

אחותי, אמנם דריכנו כבר נפרדו, אין הרבה משותף.

את נשארת חובבת הרפתקאות ובילויים מושבעת עם רוח צעירה,

שלעיתים מקנאה אני בך על כך. (קנאה חיובית כמובן).

ואני- זנחתי את אותה הדרך, לעיתים כ"כ כואב לי על כך,

את יודעת עד כמה אהבתי את הבילויים שלנו יחדיו,

את תמיד נפחת חיים בכל מפגש חברתי מכל סוג שהוא.

אני כ"כ מתגעגעת לימים האלה, למרות שהיום אני לא מאמינה באותה הדרך.

אך למרות הכל אחותי, יודעת אני שזכיתי עד מאוד לצידך בדרך לצעוד.

                                                                   אוהבת אותך- אני.