דמעת יוסף-שיר מהמפגש

מאת
benadamguy
פורסם בתאריך י"ד בשבט תשס"ז, 2.2.2007

הַדִּמְעָה יוֹרֶדֶת מֵעֵינוֹ שֶׁל יוֹסֵף,

וּפוֹגַעַת לַמְרַגֵּל בְּיָדוֹ.

"לָתוּר אֶת הָאָרֶץ בָּאנוּ" טָעֲנוּ,

אַךְ  בַּכְּנִיסָה, דַּעְתָּם נִתְהַפְּכָה.

 

הַדִּמְעָה הַפּוֹגַעַת בְּיָדוֹ - צוֹרֶבֶת.

מִסְתַּכֵּל הוּא אֶל הַשָּׁמַיִם וְשׁוֹאֵל:

"הֵיאַךְ?", "וְעַל מָה?",

"בִּי הוּא פָּגַע?"

עוֹנֶה לוֹ הָאֵ'ל "אָכֵן".

 

הַדִּמְעָה שֶׁפָּגְעָה בְּךָ - בָּאָה מִמְּךָ,

אֵלֶיךָ קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹתוֹת.

וְעַכְשָׁו שֶׁיָּרְדָה הַדִּמְעָה -

אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב.

 

יוֹרֵד עַל בִּרְכָּיו הַמְרַגֵּל,

עַל נַפְשׁוֹ הַיְחִידָה מִתְחַנֵּן

כִּי אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּכְנְסָה לְבָנָה,

יָצְאָה עִם לִכְלוּךְ כְּהֶה.

 

וְהַדִּמְעָה,

הַקְּטַנָּה,

הַיְחִידָה,

הַתַּמָּה-

נִקְבְּעָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם.

 

קְבוּעָה הַדִּמְעָה,

קְבוּעָה בְּתַבְנִית.

נִקְבְּעָה בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף נוֹצֵץ.

 

דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת,

מֵהָעַיִן נִשְׁפֶּכֶת,

מִתְעַרְבֶּבֶת בִּנְזִיד הָעֲדָשִׁים.

 

הַנָּזִיד מְבַעְבֵּעַ,

הַמַּעֲשֶׂה אַכְזָר,

וְכָבוּל הוּא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.

 

וְעַכְשָׁו נִרְצַח הוּא,

בְּלֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ.

מֻטָּל לְלֹא רוּחַ חַיִּים עִם שְׁאָר הָעֲשָׂרָה.

וְהַנְּשָׁמָה הַיְקָרָה,

זַכָּה וּטְהוֹרָה - חוֹזֶרֶת חֲזָרָה לְבוֹרְאָהּ.

 

אַךְ כְּשֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה - שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ,

שָׁבָה לַשָּׁמַים גַּם הַדִּמְעָה..

תגובות

י"ד בשבט תשס"ז, 09:04
יפה! י הלל92 י

במפגש לא כל כך התרכזתי כשהקראת, עכשיו היה זמן להתרכז.

כשאני יודע על מה בערך כותבים, אז זה הרבה יותר כיף לקרוא את השיר. אבל אם אני לא יודע מאיזהנקודת בא יוצא הכותב, אני לא כל כך אוהב לקרוא.

שכוייח! 

י"ד בשבט תשס"ז, 11:04
יפה מאד ! יישר כח ! י יונה י

ושוב יישר כח ליעקב בעל הרעיון והסדנא !

שבת שלום !

י"ד בשבט תשס"ז, 12:03
כמו שאמרתי כבר במפגש- י יהודה ו. י
מדהים. לגמרי.
י"ד בשבט תשס"ז, 12:44
ישתבח שמו.. תודה רבה לכולכם ולה' יתברך.. י benadamguy י
י"ד בשבט תשס"ז, 12:50
אני חושב שדי ברור מה אני הולך להגיד י יערות לוריין י
אז אני אשאיר לכם לנחש
ולי... :-|
:-)
 
יש מה ללמוד מכתיבתך,
[מעובד לאור דברים שנאמרו במיפ...]
י"ד בשבט תשס"ז, 13:20
לא מפתיע י בת מלך י

בעזרתו יתברך

 

שזה נמצא בחחמה שלך.

עוד שיר מדהים.

עמוק. יפיפה.

 

את הסיום- הכי הכי אהבתי!

פשוט כל הכבוד לך, מיכל שרה.

י"ד בשבט תשס"ז, 13:23
מה זה השטויות האלה??-כל הכבוד לה' יתברך! לא לי.. י benadamguy י
י"ד בשבט תשס"ז, 13:24
כל הכבוד י בת מלך י

בעזרתו יתברך

 

לך, שאת שליחה כה מסורה של מלכינו.

וכל הכבוד לה"י, על כל טובו. טובנו.

י"ד בשבט תשס"ז, 14:12
ניסיון לביקורת בונה י אנונימי י

דמעת יוסף-שיר מהמפגש

 
הדמעה יורדת, מעינו של יוסף,--------> לענ"ד פסיק מיותר, ההפסקה קוטעת
ופוגעת למרגל בידו.
"לתור את הארץ באנו" טענו,-----------> כבר הערתי לך על שפה דיבורית מול מראה שיר, יש לאצ"ג יורשת?
אך כשבאו נתהפכה דעתם.--------------> לענ"ד את מסוגלת להעות את משלב השפה, [ולא יהודה, לא מדובר דוקא
בלשים מילים מליציות לפעמים זה רק איך לסדר את השיר עם הימילים הקיימות]
הדמעה הפוגעת בידו - צורבת.------> לפי זה אני מתכונן לחלק גדול של השיר בלשון הווה עד "העצור" הבא
 
מסתכל הוא אל השמיים ושואל:
"היאך?", "ועל מה?",
"בי הוא פגע?"
עונה לו הא'ל שכן.----------------> כאן לענ"ד השפה הדיבורית דווקא לא תרמה, אבל לא נורא יש לך מספיק
זמן להשתכלל
הדמעה שפגעה בך - באה ממך.
 
['ו']קשורה היא אליך בחוט עבות. [אליך קשורה בעבותות]
ועכשיו שירדה הדמעה -
את הנעשה אין להשיב.
 
המרגל יורד על ברכיו, [יורד על ברכיו המרגל]
מתחנן כולו על נפשו.  [ על נפשו היחידה מתחנן]
כי יודע הוא שהדמעה שירדה - [יודע הוא]
 
קבועה היא לדורות.
קבועה הדמעה,
קבועה בתבנית.----->
[קבועה היא לדורות.
הדמעה 
בתבנית]
 
נקבעה בעשרים כסף נוצץ.
[דמעה] מתגלגלת,
נשפכת מהעין,[מהעין נשפכת]
מתערבבת בנזיד עדשים. [לנזיד עדשים]
הנזיד מבעבע,[מבעבע]
המעשה אכזר, [אכן המעשה אכזר]
וכבולים הם בשלשלאות. [כובל בשלשלאות]
ועכשיו נרצח הוא, [ועתה- הרוג]
בלא עוול בכפו.
מוטל ללא רוח חיים עם שאר העשרה.
והנשמה היקרה,
זכה וטהורה - חוזרת חזרה לבוראה.
אך כשעולה הנשמה - שבה למקומה,
שבה לשמיים גם הדמעה..
י"ד בשבט תשס"ז, 14:25
תודה רבה.. י benadamguy י

בחסדי אבא'לה שלי!!

עכשיו שזה ממש לפני שבת-אין לי זמן להסתכל..

אבל אי"ה במוצ"ש אני אסתכל.. ויתקן..

תודה רבה,

ושבת שלום!!

מיכל שרה..

י"ד בשבט תשס"ז, 15:42
המשך... י אנונימי י
*פיסוק הורס את הפסיחות לענ"ד
 
[מוטל ללא רוח
חיים היו עשרה
ענקי דורות
 
והנשמה היקרה,
זכה וטהורה - חוזרת שבה לבוראה.
אך כשעולה הנשמה
שבה לשמיים גם הדמעה..]
 
לפנייך רימון קליפתו אכלי תוכו זרקי :-)
ט"ו בשבט תשס"ז, 20:18
מניעות, מניעות... י יהודה ו. י

כתבתי לך תגובה ממש ארוכה, וזב לא שלח.

אז אתחיל שוב:

 

הדמעה יורדת, מעינו של יוסף,---> מסכים שהפסיק מיותר.

ופוגעת למרגל בידו.

"לתור את הארץ באנו" טענו,

אך כשבאו נתהפכה דעתם.

 

הדמעה הפוגעת בידו - צורבת.

מסתכל הוא אל השמיים ושואל:---> חושב שה"הוא" מיותר.

"היאך?", "ועל מה?",

"בי הוא פגע?"---> השאלה קצת מוזרה, הוא יודע את התשובה. חריזה בשיר לא מחורז קצת מעצבנת, אבל זאת באמת קטנוניות.

עונה לו הא'ל שכן.---> לא עדיף לכתוב פשוט "עונה לו הא'ל: "הדמעה שפגעה בך" וכו'? (עשיתי פסיק במיוחד לכבודך!)

 

הדמעה שפגעה בך - באה ממך.

קשורה היא אליך בחוט עבות.

ועכשיו שירדה הדמעה ----> במשלב השפה של השיר, עדיף "כעת" מ"עכשיו".

את הנעשה אין להשיב.

 

המרגל יורד על ברכיו,

מתחנן כולו על נפשו.---> מתחנן כולו?או שתבהירי את זה קצת, "מתחנן בכל כוחו" נגיד, או למחוק את זה, לענ"ד.

כי יודע הוא שהדמעה שירדה -

קבועה היא לדורות.

 

קבועה הדמעה,

קבועה בתבנית.

נקבעה בעשרים כסף נוצץ.

 

דמעה מתגלגלת,

נשפכת מהעין,

מתערבבת בנזיד עדשים.

 

הנזיד מבעבע,

המעשה אכזר,

וכבולים הם בשלשלאות.

 

ועכשיו נרצח הוא,

בלא עוול בכפו.

מוטל ללא רוח חיים עם שאר העשרה.

והנשמה היקרה,

זכה וטהורה - חוזרת חזרה לבוראה.

 

אך כשעולה הנשמה - שבה למקומה,

שבה לשמיים גם הדמעה.

 

יפה מאוד בסך הכל, רק הערתי על כמה דברים, אבל זה באמת מצויין|+|

שכוי'יח!

 

ט"ו בשבט תשס"ז, 20:32
א. יהודה שמעתי ממך משלב שפה י אנונימי י
ב. אכן השיר ממש מעולה וכל האריכות היא רק ללטש עוד ועוד
ג. טיפשות היא זו להכריז על מניעות :-P,
   מיכל שרה, לא הסברת מספיק את העניין :-)
ט"ו בשבט תשס"ז, 21:00
זה רק נראה כמניעות! י יהודה ו. י

טעויות, טעויות....

יעקב, אין לי בעיה עם משלב שפה גבוה ולא עם נמוך.

אבל שיהיה אחיד.

לכתוב "הרכנתי ראשי ואמרתי : "סתום ת'פה!"- זה לא טוב.

ט"ו בשבט תשס"ז, 22:36
אם כך רווח לי :-), אנו על אותו מישור י אנונימי י
ט"ז בשבט תשס"ז, 14:03
תודה לכולם. וליעקב- י benadamguy י    הודעה אחרונה

בחסדי אבא'לה שלי!!

תודה על הביקורת.

ערכתי מה שחשבתי שבמקום, ומה שלא-השארתי.

ואף הוספתי ושיניתי קצת משלי.