הַדִּמְעָה יוֹרֶדֶת מֵעֵינוֹ שֶׁל יוֹסֵף,
וּפוֹגַעַת לַמְרַגֵּל בְּיָדוֹ.
"לָתוּר אֶת הָאָרֶץ בָּאנוּ" טָעֲנוּ,
אַךְ בַּכְּנִיסָה, דַּעְתָּם נִתְהַפְּכָה.
הַדִּמְעָה הַפּוֹגַעַת בְּיָדוֹ - צוֹרֶבֶת.
מִסְתַּכֵּל הוּא אֶל הַשָּׁמַיִם וְשׁוֹאֵל:
"הֵיאַךְ?", "וְעַל מָה?",
"בִּי הוּא פָּגַע?"
עוֹנֶה לוֹ הָאֵ'ל "אָכֵן".
הַדִּמְעָה שֶׁפָּגְעָה בְּךָ - בָּאָה מִמְּךָ,
אֵלֶיךָ קְשׁוּרָה בַּעֲבוֹתוֹת.
וְעַכְשָׁו שֶׁיָּרְדָה הַדִּמְעָה -
אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב.
יוֹרֵד עַל בִּרְכָּיו הַמְרַגֵּל,
עַל נַפְשׁוֹ הַיְחִידָה מִתְחַנֵּן
כִּי אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּכְנְסָה לְבָנָה,
יָצְאָה עִם לִכְלוּךְ כְּהֶה.
וְהַדִּמְעָה,
הַקְּטַנָּה,
הַיְחִידָה,
הַתַּמָּה-
נִקְבְּעָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם.
קְבוּעָה הַדִּמְעָה,
קְבוּעָה בְּתַבְנִית.
נִקְבְּעָה בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף נוֹצֵץ.
דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת,
מֵהָעַיִן נִשְׁפֶּכֶת,
מִתְעַרְבֶּבֶת בִּנְזִיד הָעֲדָשִׁים.
הַנָּזִיד מְבַעְבֵּעַ,
הַמַּעֲשֶׂה אַכְזָר,
וְכָבוּל הוּא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.
וְעַכְשָׁו נִרְצַח הוּא,
בְּלֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ.
מֻטָּל לְלֹא רוּחַ חַיִּים עִם שְׁאָר הָעֲשָׂרָה.
וְהַנְּשָׁמָה הַיְקָרָה,
זַכָּה וּטְהוֹרָה - חוֹזֶרֶת חֲזָרָה לְבוֹרְאָהּ.
אַךְ כְּשֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה - שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ,
שָׁבָה לַשָּׁמַים גַּם הַדִּמְעָה..
תגובות
במפגש לא כל כך התרכזתי כשהקראת, עכשיו היה זמן להתרכז.
כשאני יודע על מה בערך כותבים, אז זה הרבה יותר כיף לקרוא את השיר. אבל אם אני לא יודע מאיזהנקודת בא יוצא הכותב, אני לא כל כך אוהב לקרוא.
שכוייח!
ושוב יישר כח ליעקב בעל הרעיון והסדנא !
שבת שלום !
בעזרתו יתברך
שזה נמצא בחחמה שלך.
עוד שיר מדהים.
עמוק. יפיפה.
את הסיום- הכי הכי אהבתי!
פשוט כל הכבוד לך, מיכל שרה.
בעזרתו יתברך
לך, שאת שליחה כה מסורה של מלכינו.
וכל הכבוד לה"י, על כל טובו. טובנו.
דמעת יוסף-שיר מהמפגש
בחסדי אבא'לה שלי!!
עכשיו שזה ממש לפני שבת-אין לי זמן להסתכל..
אבל אי"ה במוצ"ש אני אסתכל.. ויתקן..
תודה רבה,
ושבת שלום!!
מיכל שרה..
כתבתי לך תגובה ממש ארוכה, וזב לא שלח.
אז אתחיל שוב:
הדמעה יורדת, מעינו של יוסף,---> מסכים שהפסיק מיותר.
ופוגעת למרגל בידו.
"לתור את הארץ באנו" טענו,
אך כשבאו נתהפכה דעתם.
הדמעה הפוגעת בידו - צורבת.
מסתכל הוא אל השמיים ושואל:---> חושב שה"הוא" מיותר.
"היאך?", "ועל מה?",
"בי הוא פגע?"---> השאלה קצת מוזרה, הוא יודע את התשובה. חריזה בשיר לא מחורז קצת מעצבנת, אבל זאת באמת קטנוניות.
עונה לו הא'ל שכן.---> לא עדיף לכתוב פשוט "עונה לו הא'ל: "הדמעה שפגעה בך" וכו'? (עשיתי פסיק במיוחד לכבודך!)
הדמעה שפגעה בך - באה ממך.
קשורה היא אליך בחוט עבות.
ועכשיו שירדה הדמעה ----> במשלב השפה של השיר, עדיף "כעת" מ"עכשיו".
את הנעשה אין להשיב.
המרגל יורד על ברכיו,
מתחנן כולו על נפשו.---> מתחנן כולו?או שתבהירי את זה קצת, "מתחנן בכל כוחו" נגיד, או למחוק את זה, לענ"ד.
כי יודע הוא שהדמעה שירדה -
קבועה היא לדורות.
קבועה הדמעה,
קבועה בתבנית.
נקבעה בעשרים כסף נוצץ.
דמעה מתגלגלת,
נשפכת מהעין,
מתערבבת בנזיד עדשים.
הנזיד מבעבע,
המעשה אכזר,
וכבולים הם בשלשלאות.
ועכשיו נרצח הוא,
בלא עוול בכפו.
מוטל ללא רוח חיים עם שאר העשרה.
והנשמה היקרה,
זכה וטהורה - חוזרת חזרה לבוראה.
אך כשעולה הנשמה - שבה למקומה,
שבה לשמיים גם הדמעה.
יפה מאוד בסך הכל, רק הערתי על כמה דברים, אבל זה באמת מצויין|+|
שכוי'יח!
טעויות, טעויות....
יעקב, אין לי בעיה עם משלב שפה גבוה ולא עם נמוך.
אבל שיהיה אחיד.
לכתוב "הרכנתי ראשי ואמרתי : "סתום ת'פה!"- זה לא טוב.
בחסדי אבא'לה שלי!!
תודה על הביקורת.
ערכתי מה שחשבתי שבמקום, ומה שלא-השארתי.
ואף הוספתי ושיניתי קצת משלי.