צפה ב-EXIFנחמן ושניאור זלמנוביץ' הופיעו בפתח העיירה בשעה 11:30 בבוקר (טוב, הם קמים רק בתשע).
"מי אתם?", שאל ילד עולל, "אתם הרבֵּאִים החדשים?". אותו ילד לא ידע שהוא ממש קרוב לתשובה. נחמן ושניאור זלמנוביץ' יהיו אדמו"רים!!! לא רבֵּאִים, אדמו"רים...
בני העיירה היו עסוקים במלאכת יומם. נחמן ניגש לאחד הבחורים שעברו שם ושאל אותו בזו הלשון: "היכן נמצא משכנו של רבכם?".
ענה לו אותו בחור: "אההה... המיש... משכן? הוא כבר נבנה? א... אני חו... חושב שבית המקד... שבית המקדש אמוּ... אמור להבנות! שום מִ... את מי אמרת שאתה צריך לחפש?"
נחמן הבין שהוא מדבר עם כסיל גמור, פשוט אדם איטי!!! והוא חזר על השאלה, אך בלשון אחרת: "איפה הרבֶּה שלכם?".
"אהה... תקשיב גברתי..."
"מה????", שאג נחמן, "גברתי???".
"אופסס, כן, אהה... התכ... ונתי... לו... לומר", גימגם הנער, "התכונתי ש... תקשיב... אה... בני!! כן! תקשיב בני!
"חי חי חי", גיחח נחמן, "יש לך בכלל רבֶּה?!", הוא כבר אבד את עשתונותיו.
"אההה...", התחיל לחשוב הנער, "באמת, האם יש לי רבֶּה? אהה... (הוא אהב לומר אההה) כן יש לי רבֶּה, והוא גר שם", והנער הצביע לשם.
"טוב", אמר שניאור זלמנוביץ', "תודה ענקית!". והם הלכו לכיוון אליו הצביע הנער.
הם הגיעו לצריף דל שהיה נראה כאילו הוא עומד להתמוטט כל שנייה...
טוק טוק. שניאור זלמנוביץ' דפק על הדלת. "האם יש מישהו בבית?", שאל בזמן שנחמן הרהר. "זה בית של רב?", חשב.
הרב פתח את הדלת. הוא הזמין את שני האורחים ל"סלון" ביתו.
"שלום לך...", פתח נחמן, "מר אהה... מה שמך?"
"יענקול'ה", ענה הרב.
"שלום כבוד הרב..." החל שניאור זלמנוביץ' לומר.
"רב??", פרץ "הרב" יענקול'ה, "הרב גר בכלל במורד הגבעה!"
"אז אתה לא הרב?", שאל נחמן.
"כמובן שלא!"
לאחר חמש דקות הליכה הגיעו נחמן ושניאור לבית הרב. אחרי קצת דיבורים ולאחר שהציגו את עצמם, החליטו השניים לספר לרב מה הם בעצם עושים בעיירה שלהם.
"מה??", הרב פרץ בצחוק רועם, "כבר הודיעו לנו שזה לא הפתקעה האמיתית! אני יודע שתלמידי נתן התבלבל! חה... הוא חשב שזו הפתקעה האמיתית! רבינו יענקול'ה הוא שאתמול הגיע אלינו וסיפר לנו שבמוזיאון אחד נמצאת הפתקעה האמיתית ומה שיש בידנו זה זיוף, אה... נכון מי שזייף את הפתקעה הוא בור?"
צפה ב-EXIF
תגובות