קוקו גבוה וחצאית חדשה,
מפזרת חיוכים בלי בושה,
איך היא משקרת במצח נחושה,
היא לא עצמה.
והיא הישנה והטובה,
היא הבודדה מאהבה,
היא מלאת התקווה,
עם מנגינותיה נעלמה.
ילדה, תחזרי לעצמך,
אהבנו אותך כך,
אמרי שאלתך ובקשתך,
כי אם תשיבי את היופי שבך,
המלכות כולה שלך.
פוסעת איתן ברחוב, בשבילים
בצעד מדוד של אצילים,
שוכחת זיכרונות בלים,
שאהבת כל-כך.
את מסתירה בקשה שכובלת,
לא סתם משקרת וסובלת,
הגידי למה את נבהלת,
הגידי- מה איתך?
ילדה, תחזרי לעצמך,
אהבנו אותך כך,
אמרי שאלתך ובקשתך,
כי אם תשיבי את היופי שבך,
המלכות כולה שלך.
תגובות
בעזרתו יתברך
של כולנו, אנחנו בני ובנות מלך.
שיר עצוב, נוגע ונוגה..
באמת שאין עניין לברוח מהמציאות.
זה לא עוזר בגרוש.
אולי לשניונת, ואז היא מתפוררת...
אותה אשליה מתוקה.
כתיבה יפה, שני.