מנחם-מנוחם

קָשֶׁה לִי,

אֲנִי כָּל-כָּךְ מְבֻלְבֶּלֶת.

הַשֶּׂכֶל לֹא עוֹבֵד,

כְּאִלּוּ קָפָא לִנְצִיב מֶלַח.

וּכְשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְהַפְעִילוֹ-

מַכְאִיב הוּא לִי.

הַשִּׁירִים הַמַּרְגִּיעִים-

בִּכְלָל לֹא  עוֹזְרִים.

מַשֶּׁהוּ חֲסַר מְנוּחָה מִתְרוֹצֵץ בִּי.

לֹא יוֹדַעַת מַה זֶּה,

לֹא יוֹדַעַת מַה קָּרָה לִי.

מַרְגִּישָׁה צֹרֶךְ חָזָק לִבְכּוֹת-

אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא יוֹצֵא הַחוּצָה.

הַכֹּל נָטוּעַ, בִּמְקוֹמוֹ הַנָּטוּעַ.

רוֹצָה לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם בִּדְמָעוֹת,

לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לְיַם.

וּלְהִסָּחֵף,

וּלְהִסָּחֵף,

וְלִשְׁכֹּחַ,

וְלִשְׁכֹּחַ.

וְלַעֲצוֹם אֶת עֵינַי-לִזְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל.

לֶאֱטֹם אֶת הָרֹאשׁ מִמַּחֲשָׁבוֹת.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהַכֹּל הָיָ'ה טוֹב,

חָשַׁבְתִּי שֶׁהַכֹּל הָיָ'ה יָפֶה.

הָיָ'ה שָׂמֵחַ,

הָיָ'ה וָרֹד,

הָיָ'ה הֲכִי טוֹב שֶׁחָיִינוּ אֵי פַּעַם.

עוֹדַדְתִּי-הִתְעוֹדַדְתִּי.

חִזַּקְתִּי-חֻזַּקְתִּי.

נִחַמְתִּי-נֻחַמְתִּי.

אַךְ לְפֶתַע כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר,

צָנְחָה עָלַי לְפֶתַע הַמַּכָּה.

וּמִמְּעוֹדֶדֶת, מְחַזֶּקֶת, וּמְנַחֶמֶת-

הָפַכְתִּי לְנִצְרֶכֶת..