הים

*זה קטע שכתבתי בעודי מסדרת את החדר..ומצאתי שקית גדושה בצדפים מגוש קטיף

הַצְּדָפִים שׁוֹכְבִים לָהֶם בַּחוֹל, מִּבֵּין גַּרְגֵּר לְגַרְגֵּר..

וְהַשֶּׁמֶשׁ בּוֹהֶקֶת מִלְּמַעְלָה, וְטוֹפַחַת עַל רֹאשִׁי..

בַּיַּם הַכָּחֹל הַגַּלִּים קוֹפְצִים, וּמוֹשְׁכִים אוֹתִי אֲלֵיהֶם בְּחֶבְלֵי קֶסֶם.. כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לִי  "הִכָּנְסִי.. תִּצְטָרְפִי אֵלֵינוּ.."..

אָז אֲנִי נִכְנֶסֶת לְבִפְנִים.. וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַמַּיִם הַחֲמִימִים בְּרַגְלַי..

וְשָׁם, רַק שָׁם.. בֵּין הַבּוֹרֵא, הַחוֹל.. הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַגַּלִּים..- אֲנִי מַרְגִּישָׁה חָפְשִׁיָּה, מְאֻשֶּׁרֶת, וּמְשֻׁחְרֶרֶת..

וּכְשֶׁגַּל שׁוֹבָב קוֹפֵץ לוֹ, וּמִתְנַפֵּץ עַל הַסֶּלַע, אֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי לְמַעְלָה בְּחִיּוּךְ עַל פָּנַי.. פּוֹרֶשֶׂת, וּתְפִלַּת שִׁירָה פּוֹרֶצֶת מִפִּי לְבוֹרֵא עוֹלָמִים.. עַל בְּרִיּוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם..

"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחָבֵי הָרָקִיעַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קָלוֹת כָּאַיָּלוֹת.. אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ ה' אֱ-לֹקֵינוּ וֶא-לֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ.. וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים.. וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְאִתָּנוּ.." [נשמת כל חי]