מזל טוב

זה שיר נורא נחמד, וזה, ואני יכול להגיב פה כמו כולם, ולדבר על האחיינים שיש לי וכמה שהם מתוקים- ואני יכול לקלקל את השמחה, ולומר שהשיר הזה הוא חביב, אבל הוא זקוק לעוד ליטוש רציני לפחות בחריזה, בלי לדבר בכלל על משקל  וכל מיני דברים כאלה.

ולגבי מה שהזכרתי בהתחלה, עוד פחות מחודש יהיה יומולדת 3 לאחייני הראשון.

ביננתיים אני כבר דוד מדופלם ל(רגע, סופר)שמונה אחיינים מתוקים ואחד (תתפללו שזו לא אחת) בדרך.

ופשוט ביותר.

אני אולי אשמע בוטה אבל... אתה רק מתחיל [למה, מה אני?!]. אתה צריך די הרבה ליטוש, בעיקר בעניין החרוזים.

ההתחלה יפה, השאר יבוא עם הזמן, אל תדאג.

טוב, אני חצופה... מטיפה כאילו אני מומחית...

מזל-טוב!
מחסרת אחיינים אומללה...

רק מתחיל.

אני יכול להבטיח לכם ש??? (יהודה, איך קוראים למוערץ שלך? נו המשורר ההוא... חח) לא התחיל כ?? (אותו אחד) אלא כסתם בנאדם פשוט.

וזה לא אומר שאני לא רוצה ביקורת. אני רוצה.

אבל אל תצפו שאני אהיה תוך שניה... אוקי?

לא יצא משהו, למרות שלא השתנה הרבה, אבל זה שינה את כל המראה.

בעז"ה אני עוד אשתפר, בעזרתו ובהשתדלותי.... (מוקדש) 

נ-ת-ן א-ל-ת-ר-מ-ן.

וגם רחל, כמובן.

אני משכיל בעיקר מיוצרים אחרים.

אבל לקרוא שירים- זה כבר משהו אחר.

ברגע שאני רואה ספר שירה/כתב עת לשירה לא משנה של מי- אני מייד עט עליו.

זה פשוט כיף.

אני גם מסמן לי שירים אהובים.

הספר של רחל, לדוגמה, כבר מקומט כולו מקיפולים שנועדו לסמן שירים אהובים במיוחד:-)

ראה ערך:"אל תהרוס ת'סמניות" או משהו בסגנון...

ואני לעולם לא אזכור ת'שם שלו.. של המוערץ שלך... חח