יצירות של הלל92

"בטרמפים?!"
אותי שואלים.
"שם הסכנה גדולה"
"אוי צרה צרורה"
אך ללא לחץ
אנו ללא יחץ.
אין אנו מזלזלים
"לי זה לא יקרה".
אלא טוענים
"בעולמינו אין מקרה".
כבדהו וחשדהו אנו מצווים
ואף לקיים משתדלים.
בזהירות רבה
אך בגאווה
נמשיך לנוע בארצינו הקדושה
וכך לקיים את המצווה.

מזל טוב לך
אחייני.
חייך ושמח
למעני.

בשנה גדלת
ובה התפתחת.
לך נאחל חיים
עד מאה ועשרים.

אז תחייך ותשמח בחייך.
הוסף אור ושמחה לעמך
כי בדיוק לפני שנה
הגעת כמתנה...

אוהב אותך
יקירי.
אוהב אותך
כאהבת נפשי.
אני, דודך.

נכתב ליום הולדתו הראשון של אחייני הרביעי.

אוי איך שכחתי, תודה לגיברת (המגונדרת?

עד מתי אבא נסיונות קשים?
עד מתי אבא יסורים ומכאובים?
מתי כבר יבוא הגואל?
מתי? אני שואל.
קשה לי אבא
קשה.
עזור לי תאטע
עזור, ואל תקשה.
די כבר אבא
די ליבי זועק.
אנא ממך
בנסתרות, הפסק.

זה הפרח היחיד שהיה על אותו עץ, וכנראה גם הראשון.

(צולם מפלאפון, לכן האיכות ככה, עמכם הסליחה.)

(מה אתם מצלמים אותי???)

(ועוד ערום????)

מצטער שזה קצת חשוך, אני הגעתי לבית אל מאוחר. (מזל שנשאר קצת שלג להכין.)
וגם המצלמה שלי שיא המעפנה, וכל שניה נגמר לה הבטריות, אז לא היה לי זמן למצוא זוית טובה יותר.
תודה לאחיותיי ולאחיניי שעזרו לי להגיע עד הלום...
אני יודע שנמאס לכם מלראות שלג, אבל זה בובי מיוחד במינו... מעוצב טוב לא?

יום שישי 10:00 בבוקר: הוחלט: עולים, יהיה מה שיהיה...
11:00: מחכים בטרמפיאדה, כל טרמפ שעובר, אמור לעזור. אף אחד לא עוצר... "לפני שהגעתם פווול עצרו..." מתלונן מי שחיכה לנו בטרמפיאדה.
11:30: הגענו, "טוב אז מה עושים?" שאלתי.
"איפה אתה חושב כדאי להקים?, מאחורי האוטו? או איפה שהיה האוהל?"
קצת התלבטויות... הוחלט, מאחורי האוטו. "גם לא יראו את זה, וזה גם באמצע הגבעה, וגם יש לך כבר דופן."
טוב,

נטיעות בחוות גלעד, כ"ג שבט.

עורו עורו ישנים משנתכם!
עורו!!
האנחנו רוצים במקום להשאר?
או אפילו להתדרדר?
להמצא במקום ללא רמה?
או ללא תמיכה?
ולפעמים אף ללא שיתוף פעולה?
כמו האופניים העולות,
במקומנו לא נשאר!
ואם אכן, נתדרדר.
במרץ נמשיך ללא יאוש
אל הפסגה להעפיל.
ולשם?
הדרך ארוכה.
ובדרך?
לא תיקשה הנפילה.
אך אל יאוש!
בעזרת ההשתתפות הפעילה
נעשה, ונראה הצלחה.

המרגלים בכו בכיית חינם
אז למה לדורות סבלו מכך?
בני יעקב מכרו את יוסף
במה אשמים עשרת ההרוגים?
אדם וחווה חטאו בעץ
אבל כל הבריאה משתנה.
למה? למה?
ככה.
ערבות, אחריות.
מעשה קטן, של אדם פשוט
יכול לגרום לדבר גדול.
אז באמת,
למה?
כל דבר שנעשה בעולמנו
משפיע למעלה.
ולאחר זמן,
חוזר כבומרג...

זה השיר הראשון שכתבתי בחיי... אז אנא

וגם זה צולם בגן הברון בזכרון...

גם זה צולם בגן הברון, בזכרון.

ושוב, צולם בגן הברון...

צולם בגן הברון ברמת הנדיב בזכרון יעקב.
המשך עוד יגיע בעז"ה.