פעימת הלב

הלב,

כמה מורכב אתה,

כמה הפעימות הקבועות שלך

צבועות ביחס למי שאתה.

כי הרגשות שבתוכי

עולות ויורדות,

צפות ושוקעות,

בוכות ושותקות.

לא פעם אני מוצאת את עצמי

עם דמעות בעיניים

שחונקות את הגרון,

או עם איזה שמחה מטורפת

שממש לא מוסברת.

ואני אשמור את רגשותיי בתוך ליבי,

כי למה שמי שסביבי יהיה מוכן לבכות את סבלי,

או לרקוד כך פתאום בגלל שמחתי?

כי אנשים לא אוהבים שינויים.

הם רוצים להכיר את חבריהם

כמו תמיד שלווים ונינוחים,

כולם שחקנים בהצגה אחת גדולה.

ומביטים רק בפעימת הלב הקבועה,

ולא במי שאתה – סערה.