ת.ז. : האש.
גיל: מאז התוהו שהיה בהתחלה, ומאז הפרדתו בינו לבין החושך, עד עכשיו. אין זה גיל שאפשר להגדירו, כי כל יום בבריאה- יתכן ששימשה לא רק ליום אחד-אלא לאלפי שנים. וכל יום בבריאה- שימש האש בהמון דברים עמוקים ונסתרים.
מיקום: במקומות שיש בהם הרבה קדושה, או מקומות שיש שם הרבה טומאה. כלומר- במקומות קיצוניים, ולא באמצע כמו המים. אינו יושב על מי מנוחות, אלא נזעק לכל מקום אשר יהיה שם סערת רגשות.
תכונות: יש בכוחו לשרוף, או לחמם. תלוי מאיזה מניע הוא בא [טהור או לא]. תלוי אם משתמשים בכלי זה שנתן נתן לנו הק"בה בצורה הנכונה. כמו שכתוב שיש אש בין בעל ואישה. "ואם זכו-שכינה בניהם" - והאש מחממת את ליבם, ומבעירה את האהבה היוקדת. לא זכו- "אש אכלתם", והם נשרפים במריבות.
בגלל המיוחדות של האש, ה' גנז את האש, האור לצדיקים לעתיד לבוא. כדי שרק אלו שיודעים להשתמש באש נכון-ישתמשו בו. כי אם לא ישתמשו בה כראוי- הם ישרפו בה את העולם, ולא ישאר ממנו שריד.
אפשר להשתמש באש מתוך רצון טוב, ואפשר להשתמש בו לרע, אך דעו לכם שגם אם זה זה בא מתוך מניע טהור, לפעמים זה לא מספיק, ויש צורך ב"הוראות שימוש" לכאורה ע"מ לנתב את זה למקום טוב.. כדוגמת אלעזר ואיתמר שאמנם באו מתוך רצון טוב להתקרב לה', אך לא ידעו בדיוק מה לעשות עם כל העוצמות-ושרפו את עצמם.
יומן ה"אש". לילה בחי'י ה"אש": תמיד שמשתי לתפקידים רבים ומגוונים. אך אף פעם לא שימשתי בתפקיד כה חשוב כמו זה. היה זה לילה שחור משחור, כאשר לפתע קרא לי הא'ל, ובקש ממני לשמש בתפקיד חושב זה. "חשוך לבני" אמר ה'. "חשוך, ואינם רואים אותי. אולי אם תבוא להאיר בלילה, יאיר ליבם-ויזכרו בי".
בשמחה אצתי ממקומי, וירדתי אל גינת האגוז, שם נמו להם בשלווה בני ישראל. תהיתי על שישנים הם. ידעתי שצריכים הם מחר סוף סוף לקבל את תורת ה', והרי אין זה מתאים כ"כ בלילה כזה לישון. אך לא אמרתי דבר. לקחתי את כל עוצמותי לגרש את השחור הנורא ששרר שם. העמדתי עצמי כעמוד, והארתי. וכל בני ישראל ישמחו ויעלוזו. חשבתי שהנה טוב הדבר, ושוב הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. ושוב יעבדו את ה' באותה אש והתלהבות שהיתה להם קודם. אך הנה למחרת בבוקר בעודי מכבה את שאריותיי האחרונים, אני רואה את כל העם סוגדים ורוקדים סביב לעגל! קוראים לו האל שלהם! 'כפיות טובה!!' ,'כופרים!!' חשבתי לעצמי. והנה אני רואה את משה יורד מן ההר- ומתוך כעסו הרב- שובר את הלוחות. אף ראיתי את האש הבוערת בקרבו- אך לא היה זה אש כדוגמת האש שבערה לבני ישראל כששמחו בעגל. אלא היה זה אש של קנאה, שקינא משה לה' צבקות. ברעד שאחז בי באותו הרגע- נסתי חזרה אל ביתי בסערה. 'נראה' הרהרתי לעצמי לאחר הרגעות מעטה ש'אין זה מספיק שיהיה אש ע"מ לעבוד את ה'. צריכים הם גם לדעת כיצד להשתמש בו, ובאיזה מינון'.
תגובות
בחסדי אבא'לה שלי!!
ממש ממש אשמח אם תגידי לי איפה הטעויות ע"מ שי'הי'ה לי יותר קל לתקן..
תודה רבה=]
לצדיקים לעתיש לבוא
ובקשני לשמש בתפקיד חושב זה
משה יורד מן הכר
וראיתי את השא שבוערת
שנרגעתי כמעה
יש גם פספוסים דקדוקיים של זכר/נקבה,אין לי סבלנות להעיר על כולם,תבדקי את עצמך.
באופן כללי הרעיון נהדר.
הביצוע קצת חלש..אני חושבת שאת יכולה לכתוב יותר טוב מזה.
בחסדי אבא'לה שלי!!
ערכתי..
אני ממש מסכימה איתך שיכלתי ליותר..
הכי מצחיק-שזה בדיוק מה האיש הסופר שהעביר את הסדנא אמר לי.. ;-)
בס"ד.
זה כתוב מאוד יפה והכל, אבל את מסוגלת ליותר.
מקום להערות?
או שעדיף בלי כרגע?
אם תרצי- תחזרי. אני כאן.
לענ"ד-
ההגדרה של יומן לא נכונה כי זה לא ממש יומן. ואם זה כן אמור להיות יומן זה צריך להכתב טיפה אחרת.
או במקומות שיש בהם הרבה קדושה, או מקומות שיש שם הרבה טומאה.- את הראשון צריך להוריד. הוא מיותר.
ותלוי אם משתמשים בכלי \ מתנה זה זה' נתן לנו- המשפט הזה לא ברור בכלל. כדאי לעבוד עליו או לבדוק אם הוא נצרך. ניסוח אחר או הורדה היה מקל על הקטע.
ה' גנז את האש \ האור - כאן הייתי מחליפה את הסימן בפסיק פשוט.
[כלומר רק הצדיקים]- את זה כדאי להוריד. אם המשפט מנוסח טוב- הוא יעמוד גם בלי הסברים בסוגריים.
"וה'יה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקש"- הכוונה פה לאש ה' שבוערת ממקום טוב. אבל לא תמיד "מקום טוב" זה מספיק. כי אלעזר ואיתמר, באו מ"מקום טוב" שרצו להתקרב אל ה'- אך לא השתמשו בה כראוי-ובעקבות זה הבעירו אש זרה, ושרפו את עצמם. - לא ברור לי מה תפקיד הקטע הזה.הוא לא ממש קשור לקטע הקודם, אלא רק כתוספת אליו. הוא גם לא חבר, מקשר בין החלק הקודם לחלק הבא.. לא ברור.
ולקטע האחרון..
כאשר לפתע נקרא אלי הא'ל,- צורם לי מאוד. הא-ל נקרא אל האש? או האש נקראה אליו? מי כאן המלך? מי כאן היוצר? מי צריך לבוא אל מי?
בכלל הקטע האחרון כתוב בלשון מליצית כזאת, בשונה מהחלקים הקודמים. שינוי מקום, שפה וצורה. לא ברור מה הקשר ביניהם..
גינת האגוז ששם- גינת האגוז- לא ברור בהתחלה לאן צנחנו. רק בסוף קצת מתבהר. הייתי מנסה לשנות.את ה- ש' הראשונה כדאי להוריד. היא מיותרת. תוסיפי פסיק לפני- וזה בסדר.
קוראים לו הא'ל שלהם!- אין צורך לעשות הפסק באל כי זה אלוהים אחרים.
'כפיות טובה' ,'כופרים'- זה זעקה או השלמה? אם זה קריאה או זעקה כדאי להוסיף סימן קריאה.. כפיות טובה! כופרים!
ומרוב כעס שובר את הלוחות. - מכאן והלאה יש ירידה ברמת השפה. ירדת מהשפה המליצית שהשתמשת בה קודם. כדאי להשאר על אותה רמה. תחליטי מה מטרת הקטע, לאיזה תקופה את רוצה לצנוח, איזו שפה מתאימה להעביר את המסר ולהכניס את הקורא לאוירה - ובה תשתמשי לאורך כל הקטע.
מקוה שעזרתי ולא רק קטלתי..כי אני שונאת לקטול כל הזמן. ובכיף כביף אתם יכולים לא להסכים או לחלוק. זכותכם.
בחסדי אבא'לה שלי!!
א. אני יודעת שזה לא בדיוק מתאים ליומן.. ובאמת לפני ששלחתי את זה-התלבטתישעות למה לשי'יך את זה-ולא ידעתי.. כך שבסוף שי'יכתי את זה ליומן ע"פ הקטע האחרון.
ב. הדברים שאמרת-עזרו מאוד מאוד, ושפרו את היצירה!! ערכתי ושיניתי.. ואת יכולה לראות את התוצאות..;-)
ג. לגבי השינוי החד של המשלב שפה, בקטע הראשון-לקטע יומן-זה בכוונה.. כי החלק הראשון הוא ת.ז.-ובגלל זה זה פרטים יבשים, ולא משהו שאני המצאתי. אי אפשר כ,כ לראות את ה"קול שלי" שם.. כי זה רק הקדמה.. ובחלק השני-זה יותר איפה שאני מכניסה את את עצמי.. יותר איפה שזה קטע גם שבו האש מדברת בגוף ראשון.. וע"כ היא מדברת בשפה גבוהה..
אשרי'יך ממש!
כל הישועות,
מיכל שרה..