מסיכות גבס, צורות שונות-דומות-
צבע אחיד, לבן וחיוור מיישר קו.
שקיעה ורודה על חורשת מלחמות,
פורשת לילך וטיפת ארגמן וזהב.
עיניים שחורות וחומות, צל סגול-כחול,
יד נישאת אל-על, מבקשת, נמתחת.
על קנבס מחוספס בית קטן ותכול-
וגג אדום ועצב, געגוע, קנאה ופחד.
ויש גם בית על צוק אצל מישהו אחר.
כי זו קצת הקלה וגם קצת קללה,
לשפוך בצבע ומכחול, לבכות ולצייר,
זו תחושה שונה, מסתורית וסגולה.
תגובות
אם כן זה ממש מתאר מה הולך שם בטיפול.
הקטע יפיפה, לפעמים נגמרות המילים (והדמעות מתחילות...)
בשבילי ציור הוא תרפיה, גם בלי שום מדריך או משהו כזה.
יום רביעי- ציור בשמן...