מוסא או משה ... פרק ג'

פורסם בתאריך כ"ח בשבט תשס"ז, 16/02/2007

"מוסא..." פונה המ"פ קובי אליו "כן המפקד!!" עונה מוסא בצייתנות "תשמע אני לא יודע איך לבשר לך את זה אז אולי כדאי שתדבר עם אמך..."

"אמא!!" מתקשר מוסא מהבסיס לאמו "מה קרה? קרה משהו לאבא?" שואל מוסא בדאגה, אביו היה חולה כבר כמה שנים במחלת לב מאוד קשה "תגיע הביתה יא אֵבְּנִי" מוסא עולה על אוטובוס הביתה וכאשר הוא מגיע הוא כבר משער מה קרה אביו נפטר מהתקף לב מוסא התיישב על הרצפה והחל לבכות

במשך הימים הבאים מוסא הבחין באמו כאילו היא רוצה לגלות לו משהו אך היא עוצרת בעדה, דבר זה לא היה מושך את תשומת לבו עד שבלילה אחד הוא שמע את אמו מדברת לעצמה  "אוי... אללה אנא תזכני לאזור אומץ ולגלות לבני את האמת..." מוסא עשה את עצמו יושן אך דבר גדול הטרידו עכשיו "מהו הסוד?"

"המפקד, אני לא יכול להמשיך לשרת אני צריך לפרנס את אימי ואחותי שתיהן לא עובדות והמשכורת הצבאית לא מספיקה" התחנן מוסא "מוסא אתה חייל למופת לצבא יהיה קשה בלעדיך, אתה משוחרר הביתה" אומר המ"פ קובי ברחמנות   תודה המפקד

מוסא התערה במהרה במסיק הזיתים- העבודה שבה אביו עבד עד למותו, למרות שאת שירותו הסדיר נאלץ מוסא להפסיק הוא עדיין הגיע למילואים ובכל פעם הוא התעקש להיות עם דתיים במילואים, כמה פעמים הוא אפילו פגש את חברו אלישיב..

                                                 ************

לאחר שמונה שנים                           

"מוסא!!!! אמך קוראת לך" מוסא שבאותו זמן היה באמצע מסיק, עזב את הכל ורץ לביתו אמו כבר היתה חולה מזה כמה ימים

"כן אמא.." פונה מוסא אל אמו בהכנעה, אמו מביטה בו, "מוסא יא אבני אוי מוסא, מוסא" אמו החלה לבכות, "יש סוד שאני צריכה לגלות לך" סיננה אמו מבין הדמעות

"אתה לא ערבי........"

"מה!!!!!!!!!!!??????" מזדעק מוסא כל חייו הוא היה מוסלמי אדוק חמש תפילות חודש צום ועכשיו הוא לא ערבי!  "אם כן, אמא אז מה אני"

 "חשבת פעם למה קראתי לך מוסא ולא שם ערבי מוצהר כמו מוחמד או עבדאללה" "לא אמא אף פעם לא חשבתי על זה" מודה מוסא "אוי מוסא בני, אתה יהודי, שמך הוא משה, ע"פ היהדות כל מי שנולד לאמא יהודיה הוא יהודי, התחתנתי עם אביך, הייתי שבורה הורי שנאו אותי, וכאשר הם שמעו שהתחתנתי עם ערבי הם ניתקו עמי כל קשר" אמו של משה החלה לבכות.

"משה בני, אנא תפתח את המגירה יש שם משהו שאתה צריך לראות" משה פתח את המגירה הרים את כל הניירות וראה ממש בתחתית המגירה תמונה, בתמונה נראו משפחה מורחבת כולם מחייכים כ20 אנשים בבית קברות כשמאחוריהם קבר לבן גדול

"שורשי המשפחה שלנו, בצפת, הקבר מאחורי האנשים התמונה שאגב אבי הוא הילד הקטן מצד ימין הוא של רב גדול שהיה אבי המשפחה לפני 500 שנה, כל מה שאפשר לקרוא זה את שם המשפחה שלו... אלקבץ, אני יודעת שהוא כתב שיר מפורסם" "לכה דודי" אמר משה...

 

                                                            סוף

(משהו קטן-הסיפור הוא סיפור אמיתי ואותו מוסא-משה היום הוא רב)

תגובהתגובות