מבטים.

מאת
ארגמן
פורסם בתאריך כ"ט בשבט תשס"ז, 17.2.2007

מבטים – מבטים – בוערים בתוכי.

הם שורפים בי הכל באש זרה,

הם לא כבים – מול נהרות בכיי,

הם מעלים שאלות ותהייה שחורה.

 

כן – כן – מתעקשים, צועקים.

הם טוענים שזה נכון, שזה קורה.

אני לא רוצה להאמין שהם צודקים,

אבל יודעת- יש משהו שלי קורא.

 

משהו – משהו – שרוצה אותי,

אבל אני, אני לא רוצה אותו!

מנסה לשכנע שזה לא אמיתי –

משקרת לעצמי. מתרחקת ממבטו.

 

מתרחקת – מתרחקת – אבל גם –

רוצה קצת לגעת, קצת להתקרב,

כל-כך רוצה להאמין שאולי שם –

אולי שם סופסוף לא אתאכזב.

תגובות

כ"ט בשבט תשס"ז, 23:56
מרגש מאד /אסתר ; י ester317 י
י"ג בתשרי תשס"ח, 01:09
שני פיסוק בבקשה |וחיוך תמיד עוזר| י יערות לוריין י
י"ג בתשרי תשס"ח, 23:25
לא מצאתי טעויות. י ארגמן י
אולי תאיר את עיניי?
י"ג בתשרי תשס"ח, 23:34
יותר מידי מקפים י יערות לוריין י
י"ג בתשרי תשס"ח, 23:40
הסגנון של השיר. י ארגמן י
באמת לא נראה לי שדחפתי אותם בכוח.
י' בניסן תשע"א, 22:43
יפה, ממש מיוחד י חנן.לב י    הודעה אחרונה

כל מילה פשוט בוערת...