מבטים – מבטים – בוערים בתוכי.
הם שורפים בי הכל באש זרה,
הם לא כבים – מול נהרות בכיי,
הם מעלים שאלות ותהייה שחורה.
כן – כן – מתעקשים, צועקים.
הם טוענים שזה נכון, שזה קורה.
אני לא רוצה להאמין שהם צודקים,
אבל יודעת- יש משהו שלי קורא.
משהו – משהו – שרוצה אותי,
אבל אני, אני לא רוצה אותו!
מנסה לשכנע שזה לא אמיתי –
משקרת לעצמי. מתרחקת ממבטו.
מתרחקת – מתרחקת – אבל גם –
רוצה קצת לגעת, קצת להתקרב,
כל-כך רוצה להאמין שאולי שם –
אולי שם סופסוף לא אתאכזב.
תגובות
כל מילה פשוט בוערת...