המשרד הסודי
החדר היה אפל,אור לא הודלק בו, קורי עכביש גדשו את פינותיו, על הרצפה היו פה ושם לשלשות ציפורים , עטלף קטן נתלה על צינור שבלט מהתקרה,בחדר היו שלושה חלונות קטנים ללא זכוכית נפתחו החוצה,לוואדי שגבל בבנין שבו נמצא החדר ועוד שני חלונות קטנים היו צמודים לרצפה,ומולם בצדו השני של החדר ניצבה הדלת.
שני אנשים חסונים ישבו על כסאות עץ רעועים מסביב לשולחן קטן בחדר,אחד היה מעונב ומסודר בקפידה בסגנון אירופאי,היו לו עיניים שחורות,קרות, ושיער קצר,הוא ישב רחוק מהדלת, בצידו הפנימי של השולחן,הוא היה עצם-זר בחדר זה.
השני לבש עם חולצת טריקו קצרה,דהויה , מכנסי שלושת רבעי,היו לו עיניים חומות,בורקות ושיער חום מתולתל וסבוך הוא היה חזק ושזוף וכמה שריטות עדינות כיסו את זרועותיו המשורגות בשרירים.
"דוד,יש חדש?",שאל המעונב את השני.
"אממ,שום דבר חוץ ממרד שועלים במצפה חיטים,שאול".
"אהה,בסדר אני אדווח, אנחנו צריכים ידיעות יותר חשובות,אחרת ראש השב"כ יסגור לנו את המשרד"
"לא נראלי" השיב דוד.
שאול נאנח,ברור שלא נראה לו,הוא יודע שהם לא יעשו את זה,אנחנו השער היחידי שלהם לבע"ח,אבל אני יודע שדוד יודע יותר ממה שהוא מספר,הרבה יותר,אבל כמובן שהוא לא יגלה,הוא מספר רק מה שטוב לבעלי חיים,שטוב לו,הוא לעולם לא יפלוט מידע שיזיק להם.
"סלע---רקיע---גבעה---גבעה",קרא עורב שחור שעבר דרך החלון הקטן האמצעי, ונחת ברעש על השולחן.
"מה קרה?"שאל שאול.
"סלע---סלע---רקיע---גבעה---רע---רע",קרא שוב העורב.
דוד הסביר "הוא מתכוון שנפלה אבן מהשמים על הגבעה והרסה משהו,בטח זה פגע במשהו שקשור אליו אישית,אחרת הוא לא היה טורח לבוא,שווה לבדוק את העניין"
שאול הנהן,הוא פנה שוב לעורב "איפה?"
"גבעה---גבעה" ענה העורב.
"הוא לא יאמר יותר",אמר שאול,"נצטרך לעקוב אחריו".
"אני אלך" התנדב דוד,וקם, כשהוא מעיף את כיסא העץ לאחוריו.
"אין בעיה" ענה שאול,הוא אהב להישאר במשרד,ודוד אהב לטייל ביערות,זאת הייתה החלוקה הקבועה.
דוד הניח את העורב על כתפו ויצא מהחדר לחצר שגבלה ביער,בשטח מבורא בפאתי היער עמד מסוק, דוד תיאם עם העורב, שילח את העורב לפניו, ויצא בעקבותיו לגבעה הלא נודעת.
תגובות
ז"א, זה לא סתם סיפור שמספר על כמה חתולים שמנסים להשתלט על כדור הארץ, נכון? אני מבין את זה מהשמות, דוד ושאול...
מצטער על השאלה המבולבלת...
דוד ושאול כדי לבטא את האופי שלהם כפי שמצטיירים אצלי דוד ושאול.