נכתב בעקבות שיעורי הסטוריה.
-----------------------
גבורה יהודית.
נשאבתי לאחור. מערבולת של צבעים וקולות מלאה את ראשי. לחץ רב היה על כל חלקי גופי. בבת אחת
זה השתחרר. פקחתי את עיני, וראיתי שנחתתי על האדמה. שקט מאיים השתרר מסביב. אוזניות, שצצו
יש מאין,היו צמודות לאוזני. לפתע שמעתי קול. יותר נכון לומר- נביחת אדם. קול כזה- בחיים עוד לא
שמעתי. באוזניות שמעתי את התרגום לעברית:
"מי שעשה זאת, שיצעד קדימה!"
אף אחד לא זז. לא הבנתי על מה מדובר. מתח עמד באוויר. ניסיתי לזוז לשורות האחוריות. אף אחד
לא הרגיש בתנועותיי. הגעתי לשורה האחורית. מימיני עמדה אישה בשנות ה-40 לחייה, רזה מאוד,
נמוכה ומכופפת. בחיים לא ראיתי אדם כזה. משמאלי עמד בחור,נמוך מאוד, יותר נמוך ממני. אבל
אפשר היה להעריך את גילו בכ-20 שנים. פניתי אליו בלחישה. הוא לא שם לב.
מיהם האנשים הללו? המלמולים באידיש, הסבירו לי שאלו יהודים.
נקשתי על ידה של האישה מימיני. היא מיד הסבה את הראש, נבהלת. ניסיתי לשאול אותה בעברית
מה הולך פה, ולאיזו תקופה הגעתי, אבל היא לא כ"כ הבינה. בעזרת תנועות ידיים הסתדרנו לבסוף.
היא הסבירה לי שמישהו ארגן מרד, הגרמנים גילו זאת, ועכשיו הם מנסים לתפוס את האשם.
האישה עוד הוסיפה, שאף אחד לא מוכן לגלות. או במילים אחרות להלשין.
עוד צווחה מקפיאת דם נישאה באוויר. באוזניות שמעתי-
"מי שעשה זאת יבוא הנה, או שאנחנו לוקחים 10 אנשים!"
האישה הסבירה לי- "לוקחים"- ולא מחזירים יותר.
התקדמתי בחזרה קדימה. הייתי רואה ואינה נראית. ראיתי תזוזה מעטה של אנשים לידי. האם הם
מוסרים את שמו של מארגן המרד? הנאצים ימ"ש עברו אחד אחד והסתכלו לתוך עיניו.
לפתע, יצא אחד מתוך הקהל. ראיתי שזה אותו צעיר שעמדתי לידו מקודם.
"אני עשיתי זאת". הוא אמר בשקט. עיני מלאו דמעות.
"אבל זה לא אתה!"- האיש שלידי מלמל בשקט.
השפלתי את עיני הדומעות.
האם אני הייתי מוכנה לעשות זאת במקומו?
תגובות
בעזרתו יתברך
אכן,
הם הי גיבורים
ועוד הינם גיבורים.
אשריי'נו שהם
הסיבה לקיומינו.
ממני הקטנה(:
מאמינה.
אני יכולה להעביר את זה לחניכות שלי???