תום

הָאָדָם יִרְאֶה לָעַיִן,
ה' לַלֵּבָב.

מַבִּיטָה סָבִיב בִּתְהִיָּה, תְּמִיהָה, וְאֵימָה.
נִפְחֶדֶת, רוֹעֶדֶת, מְצֻמְרֶרֶת.

שוּב זֶה קָרָה-

שוּב הֶעֱרִימוּהָ.
שוּב הִפִּילוּהָ.
שוּב נְטָשׁוּהָ.
שוּב עֲזָבוּהָ.

כְּבוֹדָהּ נִרְמָס,
שִׂמְלָתָהּ קְרוּעָה.
עֶדְנָתָהּ נִפְגְעָה.
סְרוּטָה וּשְׁבוּרָה.

דִּמְעָה חַמָּה זוֹלֶגֶת מֵעֵינֵיהָ,
נוֹשֶׁרֶת מֵאַפָּהּ,
נוֹפֶלֶת בְּמוֹרַד לֶחְיָהּ,
וְנוֹחֶתֶת עַל כְּתֵפָהּ.

זְעָקָה אִלֶּמֶת ,
נִקְרַעַת מִתּוֹכָהּ,
פּוֹרֶצֶת אֶל עָל.

מַרְכִּינָה רֹאשׁ,
מַשְׁפִּילָה מַבָּט,
מַשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב.

הָאָדָם יִרְאֶה לָעַיִן-
אַךְ ה' יִרְאֶה לַלֵּבָב!