לכי לחוף הקרוב ועם מאמץ תראי נק' פגישהייערות לורייןי
בס"ד
ביום שתראי פגישת מי?
אם זו ארספואטיקה
הרי שאת מדברת על
סוף ימייך [בהנחה שאני מבין את השורה]
יהי אלו מלאים
בתיקונן
ורבים לאורך ימים ושנים
של עשיי'ה ברוכה בבחינת ואברהם זקן בא בימים
[אז מה אם אני אך הדיוט
ביום הולדתו? {ה19} ואין לך היום יום הולדת?]
ד' בניסן תשס"ז, 13:06
ח"ו! זה לא סוף ימייbenadamguyי
בחסדי אבא'לה שלי!!
זה אכן ארספואטיקה..
"ביום בו אצא"
בן אדם שמפחד- מסתתר בתוך ביתו, כמו שבלול בקונכיה.
אני מרוב פחד ממה שתמיד קורה- מסתתר בביתי התוך עצמי
"כשאצא".. מתי אצא? ביום ש.. וכאן מפוט בשיר מתי אסכים לצאת..
ד' בניסן תשס"ז, 13:09
את הבנת את שכתבתי, אני כבר לא בטוחייערות לורייןי
בס"ד שאנו יכולים לשדר על אותו גל, את מוכנה לנתח את התגובה שלי
כדאי שאדע האם להתפדח או לא?
ד' בניסן תשס"ז, 13:04
נחמד. מעניין. יפלפלתיי
ו' בניסן תשס"ז, 02:44
יפה מאד ישר כוח מיכל שרה ;יאראלי
ו' בניסן תשס"ז, 07:32
שמש בגבעון דום, ויריח בעמק אילון /אפשר אם רוצים יester317י
ו' בניסן תשס"ז, 12:09
התגעגעתי!יבת מלךי
בעזרתו יתברך
אל הכתיבה שלך
וגם אליך. ברוכה החוזרת, מתוקה.
דבר ראשון שקרץ לי-
זהו שיר קצר,
ואני אוהבת שירים כאלה(בין היתר..)
היום בו אצא. -> בו תסכימי לצאת, לפי מה שקראתי בתגובה שלך..
ושקיעה תפגוש זריחה. -> זה יקרה? יש כאן דימוי עצום. תעלו על זה לבד..
מים את השמיים, -> איזה יפה. קו האופק? הכנסת כאן אלמנטים מדהימים,
שקיעה, זריחה, מים ושמים. עד כה- הכל יפיפה, אלו דברים שרוב בני האדם אוהבים,
אף רק לבהות בהם. פשוט לחיות אותם, את אותם הרגעים.
לא סתם אמרו 'יפה שקיעה ללב עצוב' ולא סתם
יש את הביטוי ' מים חיים' ולא סתם... כלום לא סתם. הכל יציב, אמת וקיי'ם.
מוות את החיים. -> כאן, יש את האלמנט הנוראי ביותר, כביכול.
הרי- זה תללוי בראיה האישית של כל אחד, המוות- יכול להיות הסוף, אחחח,
אין יותר תענוגות בעולם הזה, אבל הרי- עתה, אלו יהיו חיי האמת,
חיי' הנצח בעז"ה, שכן חיי'נו כאן, הם ע"מ שנזכה לחיי'ם הבאים,
זה מן פרוזדור שעלינו ללמוד את עצמינו ולהבין, להתגעגע ולרצות,
ואז- יהיה השלב בו נשכה לצאת מן החומריות אל הרוחניות העצומה,
אל העולם הבא. בלב שלם, ובנשמה טהורה.
(ובמאמר מוסגר- נשמה בעלת שריטות יכולה אף להיות טהורה..)
רקיע את הארץ- והאדם- את בוראו. -> כן, זו התשובה. אנחנו נהיה מוכנים לצאת, כשנכיר את בוראינו.
יש כאן כ"כ מה להבין, כ"כ מה לכתוב, אבל אני מאמינה שכל אחד יכול להבין לבדו.
מיכל שרה,
תודה לך על שיר כ"כ נוגע וכ"כ יפה.
בהצלחה לך, יקירה,
אני מאמינה בך ויש לך כוחות רבים,
השתמשי בהם.
[הפונט קטן במכוון, נכון? זה טוב]
אשריי'ך!
ממני הקטנה(:
מעריכה ומבינה.
ו' בניסן תשס"ז, 12:59
השיר הזהייהודה ו.י
מדבר על יוםאוטופי, אבל הדימויים שו קצת בעיתיים, כיוון שהם לעולם לא יקרו; שקיעה איננה יכולה להתרחש בעת ובעונה אחת באותו מקום מבחינה טכנית, ולכן - גם כדימוי - זה מציק לי.
יפה
אה, כן, גם יש פה כמה נקודות מעצבנות שעוצרות את הזרימה, שווה סריקה..
ו' בניסן תשס"ז, 14:58
אוף יהודה! תשתמש קצת בדמיון שלך!יbenadamguyי
בחסדי אבא'לה שלי!!
עזוב שני'ה את כללי הטבע,
ותן לדמיון לזרום.
ו' בניסן תשס"ז, 15:30
יכול להיותייהודה ו.י
שהפעם קצת הגזמתי, אבל באופן עקרוני דימויים אמורים להיות ממש חופפים.
ו' בניסן תשס"ז, 15:33
אז ככה...יבת מלךי
בעזרתו יתברך
אנחנו פשוט נפתור את הבעיה-
ונמציא משהו חדש בכתיבה-
זה מן תהליך בו מדמים
משהו אמיתי למשהו שאינו אמיתי,
או שמדמים רעיון שלם לדבר שאינו מצוי,
ואינו יכול להיות מצוי כלל.
יש מבין?
זה יקרא
מעת הועד עולם, בל"נ,
דימוי הזוי.
;-)
ממני הקטנה(:
קשקשה.
ונהנית מכל רגע.
ו' בניסן תשס"ז, 15:41
"דימוי הזוי"....ייהודה ו.י
אויש, זה היה הדבר הכי קורע:-)
ו' בניסן תשס"ז, 15:47
האמת- יפלפלתיי
בכלל קורע כאן כל היחס והגמישות ליצירות שלכם.
אם אמת- אז עד הסוף.
ו' בניסן תשס"ז, 15:52
זו אמתיבת מלךי
בעזרתו יתברך
ועד הסוף.
עצם כך שיוצרת
מחליטה לדמות משהו
לדבר שאינו קיי'ם בטבע-
יכול לציין כמה דברים.
שזה רחוק-
שזה חסר הגיון-
שזה יקרה רק כאשר תתגלה האמת במלואה-
שצריך לצאת מהריבוע, בחיינו המסובכים-
שיש צורך לעיתים, פשוט לחלום.
ממני הקטנה(:
אמיתית.
ו' בניסן תשס"ז, 15:53
אז זה לא דימוי טוב.ייהודה ו.י
או שזה לא דימוי בכלל, לא יודע.
ו' בניסן תשס"ז, 15:55
זה דימוי הזוי, נו... (: חבר'ה, צאו מזה. יבת מלךי
ו' בניסן תשס"ז, 15:58
זה יפלפלתיי
מציאות דמיונית באמת, לא דימוי, כי כשאת מדמה משהו יש לו אחיזה במציאות.
תגובות
{ה19}
ואין לך היום יום הולדת?]
בחסדי אבא'לה שלי!!
זה אכן ארספואטיקה..
"ביום בו אצא"
בן אדם שמפחד- מסתתר בתוך ביתו, כמו שבלול בקונכיה.
אני מרוב פחד ממה שתמיד קורה- מסתתר בביתי התוך עצמי
"כשאצא".. מתי אצא? ביום ש.. וכאן מפוט בשיר מתי אסכים לצאת..
שאנו יכולים לשדר על אותו גל,
את מוכנה לנתח את התגובה שלי
בעזרתו יתברך
אל הכתיבה שלך
וגם אליך. ברוכה החוזרת, מתוקה.
דבר ראשון שקרץ לי-
זהו שיר קצר,
ואני אוהבת שירים כאלה(בין היתר..)
היום בו אצא. -> בו תסכימי לצאת, לפי מה שקראתי בתגובה שלך..
ושקיעה תפגוש זריחה. -> זה יקרה? יש כאן דימוי עצום. תעלו על זה לבד..
מים את השמיים, -> איזה יפה. קו האופק? הכנסת כאן אלמנטים מדהימים,
שקיעה, זריחה, מים ושמים. עד כה- הכל יפיפה, אלו דברים שרוב בני האדם אוהבים,
אף רק לבהות בהם. פשוט לחיות אותם, את אותם הרגעים.
לא סתם אמרו 'יפה שקיעה ללב עצוב' ולא סתם
יש את הביטוי ' מים חיים' ולא סתם... כלום לא סתם. הכל יציב, אמת וקיי'ם.
מוות את החיים. -> כאן, יש את האלמנט הנוראי ביותר, כביכול.הרי- זה תללוי בראיה האישית של כל אחד, המוות- יכול להיות הסוף, אחחח,
אין יותר תענוגות בעולם הזה, אבל הרי- עתה, אלו יהיו חיי האמת,
חיי' הנצח בעז"ה, שכן חיי'נו כאן, הם ע"מ שנזכה לחיי'ם הבאים,
זה מן פרוזדור שעלינו ללמוד את עצמינו ולהבין, להתגעגע ולרצות,
ואז- יהיה השלב בו נשכה לצאת מן החומריות אל הרוחניות העצומה,
אל העולם הבא. בלב שלם, ובנשמה טהורה.
(ובמאמר מוסגר- נשמה בעלת שריטות יכולה אף להיות טהורה..)
רקיע את הארץ-
והאדם-
את בוראו. -> כן, זו התשובה. אנחנו נהיה מוכנים לצאת, כשנכיר את בוראינו.
יש כאן כ"כ מה להבין, כ"כ מה לכתוב, אבל אני מאמינה שכל אחד יכול להבין לבדו.
מיכל שרה,
תודה לך על שיר כ"כ נוגע וכ"כ יפה.
בהצלחה לך, יקירה,
אני מאמינה בך ויש לך כוחות רבים,
השתמשי בהם.
[הפונט קטן במכוון, נכון? זה טוב]
אשריי'ך!
ממני הקטנה(:
מעריכה ומבינה.
מדבר על יוםאוטופי, אבל הדימויים שו קצת בעיתיים, כיוון שהם לעולם לא יקרו; שקיעה איננה יכולה להתרחש בעת ובעונה אחת באותו מקום מבחינה טכנית, ולכן - גם כדימוי - זה מציק לי.
יפה
אה, כן, גם יש פה כמה נקודות מעצבנות שעוצרות את הזרימה, שווה סריקה..
בחסדי אבא'לה שלי!!
עזוב שני'ה את כללי הטבע,
ותן לדמיון לזרום.
בעזרתו יתברך
אנחנו פשוט נפתור את הבעיה-
ונמציא משהו חדש בכתיבה-
זה מן תהליך בו מדמים
משהו אמיתי למשהו שאינו אמיתי,
או שמדמים רעיון שלם לדבר שאינו מצוי,
ואינו יכול להיות מצוי כלל.
יש מבין?
זה יקרא
מעת הועד עולם, בל"נ,
דימוי הזוי.
;-)
ממני הקטנה(:
קשקשה.
ונהנית מכל רגע.
בכלל קורע כאן כל היחס והגמישות ליצירות שלכם.
אם אמת- אז עד הסוף.
בעזרתו יתברך
ועד הסוף.
עצם כך שיוצרת
מחליטה לדמות משהו
לדבר שאינו קיי'ם בטבע-
יכול לציין כמה דברים.
שזה רחוק-
שזה חסר הגיון-
שזה יקרה רק כאשר תתגלה האמת במלואה-
שצריך לצאת מהריבוע, בחיינו המסובכים-
שיש צורך לעיתים, פשוט לחלום.
ממני הקטנה(:
אמיתית.
כמה קריזות תחטפו עלי בזמן האחרון?
טוב יאללה, ניתן לכם לנוח.
בעזרתו יתברך
זה ביטוי באנגלית, שנכתב במקרה זה באותיות בעברית מודרנית.
[bodyguard]
הכוונה היא- שׁוֹמֵר רֹאשׁ.
וזה נאמר בשל תגובתך בנוסח "הילדה מדברת בצחוק..."
תודה על ההגנה(:
תהיה בריא.
אראל, לטובתך האישית-
תחשבי שוב לפני שאת כותבת תגובות כ"כ
לא במקום(תרתי). תודה.
ממני הקטנה(:
בלשית בע"מ.
בחסדי אבא'לה שלי!!
כל מי שרוצה להכנס הוא אומר לו:
"הולך ע"פ הרמב"ם? או לא?"
וכל מי שיענה תשובה חיובית יוכל להכנס.. ;-)
אני?! רמב"מיסט?! מה הקשר?!
פשוט, יש איזה משהו בעייתי בכל האמירות שלכם:-)
בחסדי אבא'לה שלי!
את כ"כ משמחת אותי כל פעם מחדש..
הניתוח שלך- מדהים. פגעת בנקודות הנכונות..
את נהדרת!
תודה על הכל!!..
אוהבת כ"כ,
אני
נ.ב.
ברור שנשמה בעלת שריטות יכולה להיות נשמה טהורה..;-)
בחסדי אבא'לה שלי!!
חברה'לך-
זה הדימויי'ם שלי! והם לא צריכים להיות הגיונים.
כל זה, זה מתי שאני אצא. לא אתם. אתם יכולים לצאת מתי שאתם רוצים.
אני יוצא מהקונכיה שלי בעז"ה כאשר יקרו כל הדימוים האלה, שאינם מופשטים אגב כלל וכלל. כל דבר מסמל משהו אחר עמוק.
בעזרתו יתברך
חיכיתי לתגובה כזאת ממך.
תודה לך,
ובהצלחה בדרכך היפה.
ממני הקטנה(:
מברכת.
כבשת אותי.
יש זמן שבו אנו כן יוצאים משם?
[כל אחד על פי הבנותיו בדימויים שלך.]
[ואם בכלל זה עוד רלוונטי לקו התפר שבין אז לפעם, עם הזמן גיליתי עוד ועוד קשרים בין קאצק לברסלב. המסקנה בלתי נמנעת]