בס"ד
פרק ח'
הבוקר הגיע.
"ענבל!!! קומי" צעקה אמא
"אני קמה אני קמה מה השעה?"
"שמונה וחצי נתתי לך לישון הרבה! יש הרבה עבודה!"
"אוף בסדר! אני באה.."
לפעמים אני ממש יכולה להשתגע ממנה! מה בוער ? העבודה יכולה לחכות! החופש הגדול הגיע, אני מתה לישון אחרי שאתמול היו לי נדודי שינה ולא נרדמתי ו.. "ענבל קמת או לא אני מקווה שלא התהפכת לצד השני של המיטה" קראה אמא של ענבל
"קמתי הנה אני כאן עכשיו את רגועה?!" צעקה ענבל
"אל תתחצפי!" צעקה אמא של ענבל
"לא רוצה! את מהבוקר צועקת השעה עכשיו בסה"כ רבע לתשע מה בוער לך? העבודה יכולה לחכות קצת היום עוד ארוך!!!" צעקה עליה ענבל בחזרה
" מה זה פה שוק? כל הישוב שומע את הצעקות שלכן תירגעו !!!" קרא אבא של ענבל
" דוד !הילדה הזאת מוציאה אותי מדעתי!" נאנחה אמא
" זה בסדר ליאורה היא תהיה איתי" הרגיע אותה אבא
מזל ! חשבה ענבל להיות היום עם הפקעת עצבים הזאת...
ענבל עבדה עם אביה כל הבוקר הם סידרו את החדר עבודה. פרקו ארגזים , סדרו ניקו ושטפו. הם עבדו ככה עד הצהרים.
"אבא, מתי אתה מתחיל לעבוד?" עוד שלשה ימים אי"ה" ענה לה אביה
"ואמא?" שאלה ענבל
"בשבוע הבא" ענה אביה
"שמעי ענבל יש לי כמה דברים לומר לך
הראשון הוא, שאני זז עכשיו לתפילת מנחה בבית כנסת הגדול ולכן לדעתי תאכלי ארוחת צהרים עד שאני יחזור."
"בסדר" אמרה ענבל "אתה יודע מה יש לאכול?"
"נראה לי ספגטי ושניצל אני לא בטוח" ענה אבא
"ענבל, אמא קצת בלחץ תנסי להבין אותה ולא להיכנס לריבים איתה זה מעלה לה את רמת הלחץ שגם ככה יש לה.
" אני אשתדל..." ענתה ענבל
"עוד דבר ,ענבל, אני יודע שמה שאני הולך לומר לך עכשיו הוא לא כ"כ נעים אבל את צריכה להתחיל ללבוש חצאיות וחולצות ארוכות ולכן את הולכת היום עם אמא לנתיבות לקנות שם בגדים בסדר?"
" לא אני לא רוצה!" קראה ענבל " אני לא אלך עם חצאיות שכחו מזה" היא הצהירה
"ענבל זה ישוב דתי! ואת צריכה ללכת ככה לאולפנא שלך!" אמר אבא
"מה זה אולפנא ?" שאלה ענבל
" זה תיכון לבנות שבנוסף ללימודי החול כמו מתמטיקה ואנגלית יש גם שיעורים ביהדות ברמה גבוהה יותר" ענה אבא
" חמודה, אני צריך ללכת לתפילה אז להתראות " אמר אבא והלך.
" שלום ולא להתראות " לחשה ענבל בכעס "אני לא מתכוונת להישאר פה!"
היא החליטה להתקשר לשרית חברתה הטובה
" שרית? היי זאת ענבל"
"ענבלי? מה המצב כפרה הכל טוב?"
" שרית אפשר לבוא אליך? ..." שאלה ענבל...
תגובות
יש מצב שכבר אמרתי את זה אבל תישתדלי שהסיפור יהיה פחות דו"ח יומי של עינבל, אלה תני מקום לרגשות שלה, למחשבות. ב"הצלחה!!
בקשר לדו"ח היומי של ענבל זה ככה יהיה בהתחלה עד שלב מסוים זה חלק מהסיפור אולי זה לא כ"כ מוצא חן בעיניך אבל זה הסיפור.
אני בכוונה נותנת בהתחלה "דו"ח יומי" עד שבאיזה שהוא שלב זה כבר יפסיק.