בס"ד
שיר ישן- ישן. כתבתי אותו כשהייתי ינוקא, בגילכם בערך:
אני עומד לי, את השיניים מצחצח,
ואבא מבחוץ שואל "כמה זמן זה לוקח?",
ואני עונה לו, בפה מלא משחה,
"אבא אל תדאג, אני אגיע למנחה".
לצחצח את השניים, יודע כל אחד,
לצחצח את השיניים, זה דבר נחמד,
אבל כשאני מצחצח את השיניים,
זה לוקח לי שעה- שעתיים.
ולמה זה לוקח לי כל כך הרבה זמן?
אתם שואלים את עצמכם, כמובן.
והתשובה היא כל כך פשוטה,
ולכן אני עכשיו אכתוב לכם אותה.
כשאני מצחצח לעצמי את השיניים,
אני מדמיין לעצמי דבר או שניים.
מדמיין שאני פיל, עם חדק ארוך,
מדמיין את עצמי מדריך, בחולצה עם שרוך.
מדמיין שאני סוס, דוהר וצוהל,
מדמיין צוללן, שעד למטה הוא צולל.
תגובות
בחסדי אבא'לה שלי!!
יש לי פשוט חיבור מיוחד לשיני'ים..
פשוט כי אבא שלי רופא שיני'ים.. =)
ממש שיר מתוקי.. הצלחתי ממש להכנס לתוך הראש של אותו ילד..
ממש כמו שוקולד.