הרהורים

כאילו פשוט העברת את המילים מהשכל לדף(למחשב..)

כדאי אולי קצת לעבוד על הסגנון,תיאורים ורגשות.

אולי.

בס"ד

בקשר למונולוג- לא הבנתי מה הבעיה. אשמח לפירוט. לפי דעתי יצא טוב מאוד.

בס"ד

יער יקר- לא הגזמת? ביקורת מבורכת, אבל לא השתלחות. איזה ליצנות? שלא עברתי על היצירה שלי עוד 20-30 פעם?

אני אדם ספונטני, ומה שיוצא מהלב, זה מה שנכתב. עברתי וערכתי שוב, אבל מפה ועד זה שאני בודק ליצנות ביחס שלי לאתר/ההערכה שלכם כלפי הדרך עוד ארוכה מאוד.

נ.ב. אם לא מתבטאים בבוטות- לא צריך לבקש סליחה.

גם היער העלה לאתר יצירה פעם לא מובנת ותיקן

זה לא יפה

בס"ד

לא הבנתי (כמעט) כלום.

לכתוב יצירה שהיא מהראש זה נראה חסר רצינות..

קצת, אולי.

בהחלט מתאים לכותרת.

אני חושבת שזאת מחשבה מעניינת, אבל את צריכה לעצב את העסק אחרת. זה לא ספרותי. זה כאילו את מספרת לנו מחשבות שלך, לא  כותבת לנו מונולוג. מונולוג לא שווה הגיגים והירהורים שאתה אומר, אלה שווה מחשבות והירהורים שאתה כותב. ואל תגידו שאין הבדל.

בס"ד

כולכם, והיער בראש, בואו בבקשה, ותגידו מה חסר כאן (תשפכו, תשפכו, אני פה בשביל זה). אחרי הכל, האתר הזה בא כדי לשפר יצירות...

אתם יכולים לכתוב את זה בדרך שלכם ולהעלות, אני רוצה לדעת מה פספתי פה.

יער- בקשר לתגובה הראשונה שלך, לענ"ד היית יכול להסתפק במשהו כמו "חבל, יש רעיון, וביצירה יש חורים גדולים מאוד. משהו התפספס לי פה", והצעה לשיפור...

לא ניקח קשה דברים של אחרים?

אולי.

ואפשר גם לבקש הצעה.. בעז"ה אחזור.

לא נעים- אבל באמת לא הבנתי מה רצית לומר כאן.

מבחינת חומר- נראה שיש לך כאן מספיק למונולוג נחמד. לא חסר לך. אבל כמו שיער אמר- יש לך כאן חורים.

ז"א- כל שורה כאן יכלה להכפיל או לשלש את עצמה. את כותבת משהו שעובר לך בראש- את צריכה לפרט. את אמורה לשפוך הכל כשלב ראשון. כאילו אין מסננת. הכל בכל מכל. - אח"כ רואים מה יצא, מסננים או מנסחים מחדש משפטים, אבל כשאת שופכת הכל- אנחנו מקבלים מחשבות הרגשות, מציאות- הכל.

אנחנו מבינים על מה מדובר. עובר משהו.

מקוה שהובנתי.

מחכה לשיפוץ.

בס"ד.

כן, על זה שקיבלת את ההערות כמו שצריך, בלי שום בכיונים (), אלא באמת מתוך מטרה להשתפר.
שכוייח. ואשריך שזכית...


וכן, טיפה חסרים פה תיאורים. יותר רגשות.

מחשבות שאתה חושב לעצמך שונות מכתיבה.
שאתה חושב לעצמך אתה יודע מה הרקע, מה קורה.
אנחנו לא.
וזה ההבדל, כי בכתיבה אתה צריך להסביר.
אולי אתה בתוך הסיפור הז שכתבת, אבל אם תקרא במבט חיצוני תראה שזה כמעט לא מובן..
הקשר בין הדברים פה קטן, תוסיף מחשבות, מסקנות, תיאורים. למה החליט, מה קרה.

תכתוב _כמו שפלפלתי אמרה) הכל, ואז תתחיל לסנן..

בס"ד

במיוחד תודה לפלפלתי- זה בדיוק מה שרציתי. תודה.

עכשיו, מה שאני ממש אהבתי כאן, שהדוברת היא כמו משתנה במתמטיקה- היא יכולה להיות מורה, עוזרת סוציאלית, קומונרית בסניף פיתוח וכו'.

אני ינסה לעבור על זה עוד פעם, לשפוך הכל, ולסנן. אולי לא עכשיו בדיוק, אבל זה יגיע בע"ה בקרוב.

עוד פעם- תודה לכולם.

יער- הגזמת. השירים שלך, בלשון המעטה, טובים מאוד. (אם האתר מעודד פה את סגנון השירה ה"בלתי חרוזית", כמעט מופשטת, אתה בין הטובים (ע"ע שערה נשרפת באש)).

בס"ד

אא- יש לי יצירות יותר טובות. נפלת על הגרועה (כנראה) שביניהן.

בס"ד

מי שלפני זה התקיף/עזר/הציע, שלא יתבייש להגיב איך יצא בסוף.

סה"כ- הרבה יותר טוב. הרבה יותר פירוט- אבל אני חושבת שעדיין יש כאן הרבה (אם לא הרוב כאן) האשמות.

לדעתי רק את הקטע הראשון כדאי להשאיר כהאשמות, כהוצאת קיטור- ובחק הבא להתקדם יותר. לא לחזור עם אותם השפריצים.

כל חלק - התקדמות של משו.

הרעיון שוב לא ברור כאן מעומס יתר של שפריצים. עכשיו צריך להוריד קצת.

אני ממליצה לך כמו שאמרתי לכולם פה, לחזור ולקרוא את זה כמה פעמים. לאט לאט. מילה מילה, להכנס לזה, לחשוב מה מבין מי שקורא את זה מבחוץ, לא מי שיודע כבר את הסוף ואת הרעיון, פשוט להכנס לראש שלנו. על פי זה- לשנות. להוריד איפה שצריך, להחליף מילים, (ואל תפחדו לשבץ מילים קצת יותר גבוהות, לא חייבים להשאר בשפת הרחוב) לתאר רגש אולי יותר טוב, יותר חזק, תיאור סביבה, כמו "חושך. קר לי. אני יושבת וחושבת 'אז מה יהיה עכשיו'?" למשל..

קיצור- סומכת עליך. תמשיך. אנחנו מחכים.

(ושכוייח!!:-))

זה דבר ראשון.

בס"ד

אני לא מבין מה הכוונה  "שפריצים" וכו'. את אומרת שבקטע השני צריך לעבור הלאה? היא עוברת הלאה. בהתחלה היא מאשימה אותם, ואח"כ היא חושבת עליהם בתור מסכנים וכו'.

אין פה מישהי מוגדרת זה יכול להיות כל אחת. לא הבנתי מה לא מובן.

מה צריך? לדלל משפטים?

התיאורים עם הילדים (ג'ינג'י/שחר) היו טובים?

למרות שהרבה יותר קל להסביר בע"פ במקום במליון שורות כתובות. אולי במפגש שיהיה בע"ה.

שפריצים אני מתכוונת למשפטי האשמות. השפריצים, הרגשות שהיא מטיחה בכולם בהתחלה.

אם תקרא שוב את מה שכתבת, תראה שהיא זוקרת משפטים כעוסים, פגועים- אבל לא אומרת מה קרה, איזה ציטוט הקנטה, תיאור הצקה, או משו, - הרי כשמישהו אומר משפט כזה עובר לו בראש מה קרה, עובר לו בראש הסיפור. וכאן יש לנו חור. יש דילוג על חתיכת זיכרון, מחשבה מהראש שלה. כדאאי להוסיף. שנרגיש הזדהות איתה, שנבין מה כואב. ואם לא על ההתחה- אז בהמשך.

התיאורים של הילדים- נתת תיאור חיצוני קצרצר. אין תיאור אופי, אפילו לא משו שיתן לנו רקע דרכו, איזה זיכרון מקרה שקרה איתם או משו. פתאום הם צונחים עלינו. צריך להכיר לנו אותם טיפה, לא? :-)

אתה חוזר המון באמצע על המילים "סבל" - כדאי להוריד או להחליף במילים נרדפות או משו, - אבל אתה גם לא אומר ממה היא כ"כ סובלת. חזרה לא ברורה על משו שעוד יותר לא ברור.

את הכתוב בסוגריים למטה הייתי מורידה, הוא סתם מוריד מרמת המונולוג בלי שום תועלת,

הסיום נראה טוב.

תמשיך לשפץ. אתה מתקדם. זה טוב.

מחכה לעוד.

:-)

בס"ד

נקווה שזאת מהדורה בתרא (=האחרונה).

אבל אני חייבת להביא לכאן ציטוט משלך. "איפה הייתי? אהה, נזכרתי.". משעשע.   וכאן יש בעיה. כי כמו שאתה שכחת איפה היית מרוב פרטים- גם אנחנו התעייפנו מלזכור הכל.

טיפ קטן שמאוד עוזר- תחשוב שאתה שחקן שצריך להציג את המונולוג שלך.

יש בו רגשות, יש בו תיאורים מילוליים, יש בו. עכשיו צריך להוריד. יש כאן עומס גדול. יותר מיד לזכור, יותר מידי לקשר.

זאת הדרך הכי פשוטה וקלה לעלות על טעויות, ולמצוא את הדרוש השמטה.

ושיבצת פה מילים נחמדות. העלה את זה. שיפרץ אינספק. ממש לא מה שהיה בהתחלה.

יש לאן להמשיך. אבל ממש רק אם בא לך.

שכוייח!! וממש סליחה על הניקוץ..

בס"ד

דווקא הרמה של המונולוג שעלתה היא בעיקר בעיקר בזכותך.

אני בע"ה ישמיט ועוד ישפר, אבל לא עכשיו (מצ'עמם לי...).

אם היית קוראת את ההתחלה היית מבינה.

ואם את חסומה איך את מגיבה? נקודה למחשבה.

בס"ד.

ושכוייח!
באמת. שקיבלת את ההערות ושיפצת.




בהמון הערכה.
אני הקטנה.
  

בס"ד

אם כן- אני עשיתי עריכה בפיסקאות, וזה עלה ככה. אבל אין לי בעיה לערוך את זה עוד פעם (אפילו שזה משגע כבר).