לכבוד תקופת הבגריות

קטע שכתבתי היום, אחרי שראיתי תגובות של בנות בעקבות הלחץ האדיר שנוצר בגלל תקופת הבגריות העמוסה.

 תקראו ותגיבו

לחץ,

הלחץ שגומר אותך,  שלוחץ אותך כמו שלוחצים אדם לקיר.

זה חונק אותך וגומר אותך.

את מרגישה שאת מאבדת לאט לאט את החיות שלך.

את רואה מספרים, משוואות ,אותיות וכתב רש"י רודף אותך לתוך החלומות.

את צועקת :"תעזבו אותי! תנו לי לחיות!

תנו לי להנות מהחיים!

חיים זה לא רק לימודים!"

כשאני באה לפניו אחרי 120 לא שואלים אותי:" כמה קיבלת בתנ"ך? בספרות?" ובוודאי שלא באומנות...

שואלים אותי "האם כיבדת הורים? מורים?"

"האם התפללת בכוונה? האם ציפית בכל ליבך לגאולה?"

צריך לדעת לקחת הכל בפורופורציות בחיים,

לדעת להשקיע בכל התחומים,

ולדעת- שלימודים זה לא הכל... זה אמצעי לעבודת ה'...

מוקדש לכל השישסטים, השביעיסטים  ו... איך לא- השמניסטים שעוד רגע בחוץ...