4 יסודות באדם
ארבעה יצירים באדם. ארבעה יצירי טבע.
ארבעה יסודות. והיסודות- מתנת אלוקה ממעל.
אני מרגישה אותם נכנסים אל תוך גופי, חודרים אל נשמתי, אל חיי. נכנסים לנימי דמי. כל תו ותו בנשמתי מרגיש אותם.
פסיעה ועוד פסיעה. כף רגלי היחפה נוגעת קלות באדמה. כ"כ ברור שזהו סוג של חיבור. סוג של סגירת מעגל. חיבור ממצה. תכליתי. אדמה. ממנה נוצרתי. ויצר את האדם עפר מן האדמה.
כשאדם מחכך כפות ידיו זו בזו, נוצרים פירורים קטנים כאלו. אומרים שזהו יסוד האדמה שבאדם, בהתגלמותו בצורתו הפיזית.
אני מתכופפת לעבר האדמה. בכפות ידי אני מזיזה רגב, ומגלה ניצן קטן. ירוק, רענן. ניצן רך וענוג.
מטה את אוזני כלפי האדמה. נדמה כאילו זעקותיהם של קורח ואנשיו עדיין זועקים משם. התרוממתי מעם האדמה, ונעמדתי חרש.
רוח קלה ומעימה מלטפת את פני, מנשבת על עורפי. עצמתי את עיני, ולקחתי נשימה עמוקה. מרגיעה. שואפת אל קרבי את כל ניחוחות הבריאה, מדמה להריח את ריחו של גן עדן.
קל בראשיתי מהדהד בראשי וייפח באפיו נשמת חיים. אונקלוס מתרגם בו במקום- רוח ממללא. כלומר, ה' נתן בנו, בבני האדם, את כוח הדיבור והחשיבה. הכוח הזה נוצר מ-ה', והוא נמצא בנו.
כל הרוחות שמנשבות בעולם, יש בהן מאותה רוח ראשונית, שנשבה על פניו ועורפו של אגם הראשון בגן עדן.
לוקחת עוד נשימה עמוקה. פעם שמעתי רעיון שמצא חן בעיני. בשעה ששבת המלכה נכנסת, מנשבת רוח חדשה בעולם. אותה רוח היא המרקידה הינומה של כלה בחופתה. מאותה פעם, אני מגשיה בה באותה הרוח.
פקחתי את עיני,והמשכתי להתקדם. להתקדם לעבר האור שזהר באופק.
לנגד עיני נגלה מחזה מרהיב. אש. אש מיוחדת כזו, על שלל צבעיה המגוונים.
איזה צבע בולט ביותר בה? פעם זה נקראה כתום, ופעם כחול, ופעמים כל צבעי הקשת גם יחד. פעמים זה נראה כאילו זה סתם צבע משעמם, ופעמים אתה יכול למצוא שם את כל נבכי נפשך. האש לפעמים היא השתקפות הנפש.
וכמו נכנסת בי האש, אני מתחילה להניע את אברי, את גופי, לקצב של ריקוד. נפשי סוערת. השתקפותה באש כמו מאשרת זאת. צעדי הקלילים מרחפים על פני האדמה. אני עוצרת לרגע, מותשת.
בזוית עיני אני קולטת נצנוצים בוהקים. רביבי מים. והמים- כצבע האש. אני מתקרבת אט אט לעבר הנחל,. הוא זורם לו ברוגע, רוגע אינסופי. אך מתחת לרוגע, מסתתר שצף קצף.
בהשתקפות השמים, הנחל מקבל צבע קסום של ששת ימי בראשית. צבע ראשיתי כזה, לא מוגדר. הנחל נראה שימי כ"כ, זך וטהור.
הרטבתי את פני בכפות ידי, ורוח חדשה נשבה בי.
ניסיתי לאחוז במים, אך ללא הועיל. המים סרבו להישאר בידי. נשכבתי על כר הדשא שהיה על גדות הנחל, השענתי את סנטרי על כפות ידי, והתבוננתי בזרימה.
שני דברים אי אפשר לו לאדם שיישארו בתוך ידו. האוויר, והמים. למים יש מן תכונה מוזרה כזו, לברוח בשניה שאתה תופס אותם בידך. לעומת זאת, לתוך כלי הם מוכנים להיכנס.
בקרבת מקום ראיתי סלע,שמטפטפות עליו טיפות. טיפות זכות וטהורות. הטיפות יכולות לטפטף על גבי הסלע שעות על גבי שעות, ימים וחודשים ושנים, עד שבסופו של גבר, יצרו באבן חור.
והחור- יהיה מעוצב. מעוצב בסגנון טבעי. עיצוב פשוט ויפיפה.
התהפכתי על גבי, ופני כלפי השמים. מחשבותיי כמו זרמו מאליהן.
ארבעה יסודות באדם. ארבעה יסודות בטבע. גשמיות ורוחניות מתחברים יחדיו.
בכל אדם בולט יסוד אחד. יסוד אחד, שביחד עם שלל תכונותיו, יוצר אם מיוחד, חדש לגמרי. אדם שלא היה כמוהו, ולא יהיה עוד לעולם.
בכל אדם נמצאים ארבעת היסודות. בכל אדם.
ואני? מה אני? אני? אני. אני – אני. אני? עפר ואפר בחיי, קל וחומר במיתתי. אני? אני...
----------------
תודה לאבא היקר, שבלי השיעור שלו לא הייתי יודעת כלום,
ועולש- תמשיכי לפרוח ולהצמיח. תודה!
----------------
התלבטתי בין קטע לדבר תורה, בסוף החלטתי קטע..
תגובות
בס"ד.
קראתי ונהנתי.
שכוייח!
בס"ד
נא לא לסקול יערות חסרי טקאט אבל רק על הסיווג לא אישרתי
את היצירה?
רק כדי שיהיה כאן כמה מילים...=]
בעזרתו יתברך
לענ"ד, נראה לי מתאים כ'קטע' וכן כ'דבר תורה',
כי יש כאן מלל שיכול להתאים גם למן דב"ת..
י'ישר כוחך, זה טוב!