פורסם בתאריך כ"ד בסיוון תשס"ז, 10.6.2007
אוצרות גלומים, גנוזים,
בחביוני עמי
ואנכי לא ידעתים.
כמין הבהוב ברק
חולף
עובר,
חשתי גדלותם
הנושמת
האיתנה,
ניבטת אליי
מן תמונה תלויה על קיר.
ומתוך קיפאון המחזה
נתעורר ליבי
אל האהבה הנושנה.
וענדתי
אך לרגע,
פניני לובן קדושתם.
וחייתה נפשי
בהם.
תגובות
בעזרתו יתברך
סוד זה דבר מופלא ונכון.
(הכל כמובן שפרופורצי'ה הנכונה וכן בזמן הנכון ובין נשמות נכונות..)
בקשר לשירך:
*אהבתי את החזרות והתיאורים כאן.
"אוצרות גלומים, גנוזים..", "כמין הבהוב ברק חולף, עובר...", "חשתי גדלותם הנושמת, האיתנה...".
*מן, במקרך,- ראוי שיהי'ה עם חיריק חסר ללא האות י', לענ"ד.
*מה דעתך לחלק לבתים? לכשלושה?
*נגע בי עמוק : ומתוך קיפאון המחזה
נתעורר ליבי
אל האהבה הנושנה.
וענדתי
אך לרגע,
פניני לובן קדושתם.
*חזרי בבקשה על הסיום-
את בטוחה שזה נכון מצורה תחבירית? אינני בטוחה בקשרים בסיום..
שיר מוצלח ונוגע, בהחלט.
ניקוד הי'ה מוסיף כאן רבות.
הצלחה בהמשך(:
השיר עצמו ברמה ממש גבוהה.
אבל חוסר הניקוד גורע מיופי השיר.
אהבתי ,
את הסוד הנוגע את שם השיר
יפה לך