מלך הרשת

אצבעותיו תקתקו במהירות על המקלדת, מנסה לפענח דמות חדשה שחדרה לממלכתו, הוא קימט את מצחו, דבר שלא גרם לו להפסיק מהקלדתו, ואז חייך את חיוכו הבלתי נראה.

בכל נקישה על הכפתורים, הרגיש בחמימות הקרירה הזורמת מהמחשב אליו, חייו החיצוניים היו צל מעורפל של החיים האמיתיים, הוירטואליים.

החיים בחוץ- היו אפרוריים, כל יום רדף את קודמו, התנועה הייתה מוגבלת, האנשים לא התחלפו.

 כאן- לא היה סדר, כל שעה הייתה שעת יום, המסך המאיר חִכה כל הזמן, ואתו כל יום צצו דברים לא ידועים, חדשים, מוזרים, חדשניים.

כאן הוא היה המלך.

הוא היה מלך הרשת, וחש לכל תנודה של הקורים.

הוא היה אב הגולשים, והעפיל לכל פסגות הגלים.

איש הדממה, יחיאל786, החתול המרקד, צוענייה, העטלף, כולם היו חבריו, ושבחו אותו מעל ומתחת לכל במה.

כי הוא אהב את כולם,

וכולם-היו הוא עצמו.