אמרו לה שהדמעות מתחילות היכן שנגמרות המילים.
אבל היא יודעת מתי הדמעות מתחילות.
הדמעות מתחילות כשהכל נגמר.
כשנותרות רק הצלקות.
כשהלב בוער, והפצעים כל-כך כואבים,
עד שאתה חייב לצנן אותם,
אפילו בדמעות המלוחות,
שרק יחדרו ויצרבו ויחמירו את המצב.
כשנותרים הצלילים האחרונים, תלויים באויר,
כאות וזיכרון למה שהיה וחלף.
כשהכל שקט לחלוטין, והאויר קפוא
ואתה שומע את כל הזעקות שהחנקת,
שבקעו מתוכך ונעלמו ברעשים ובצבעים.
כשנותרת לבד, במציאות ריקה וחשוכה,
מהנקודה הכי עמוקה בנשמתך.
כאשר כל השכבות התקלפו,
אתה רואה את כל ההרס, הנזק, החורבן.
ואתה מבין בבירור שאתה פשוט רוצה להעלם.
לברוח ולהשאיר את המציאות ריקה לחלוטין.
אז- ברגע הקצר הזה, החולף הזה, הכואב הזה-
מתחילות הדמעות.
תגובות
נראה לי היתי מוותרת על השורה בתחילת כל בית..
גם בסוף, הייתי מורידה בשורה האחרונה את המילה אז..
רק שמחה! :)
בעזרת ה"י ובהשתדלותינו ננצח במאבקינו!
והסבר (לפי נקודת מבטי):
את בעצם חוזרת על זה כדי להדגיש -או משהו כזה-
אבל יש לך שתי חזרות -גם השורה הראשונה 'הדמעות מתחילות כשהכל נגמר'
וגם המילה הראשונה בכל שורה שני'ה -השורש נ.ת.ר. (כשנותרות,כשנותרים,כשנותרת)
מקווה שהבנת-מעבר לכך רעיון יפה...
אני חייבת להגיד שזה ממש נכון! לא רק יפה, אלא נוגע ממש בפרטים ובדברים הכי כואבים!
ונדליסטית-אני רוצה להגיד רק-תודה!!!
זה כאילו שחיכיתי שמישו יבוא ויכתוב קטע כזה...
ת-ו-ד-ה!!!
עוגית- תודה רבה, אני הרבה יותר אוהבת את זה ככה. ממש כיף לקבל ביקורת יעילה ולהשתמש בה
מכורה לעם- :) קלעת לנקודה.
אביטלוש- תודה רבה גם לך:) אני חושבת שזה אמיתי כי זה זרם ישירות מהלב שלי, וזה פשוט מה שהרגשתי, פעם אחרונה שבכיתי. אז.. תמיד שמחה לעזור, תמיד שמחה לכתוב קטעים מדכאים.
בעזרת ה"י ובהשתדלותינו ננצח במאבקינו!
מעולה! הרבה יותר טוב!
(למרות שהיי'תי מוותרת על השורה השלישית כי היא בעצם חזרה על השורה השני'ה-אבל זה לבחירתך..)
ב"הצלחה-
מכורה..
שמחה שזה עזר לך.. :)
בלה בלה בלה בלה
בס"ד.
אבל ממש!
אהבתי והתחברתי.
ישר כח.
במחשבה שניה, אולי גם כדאי לשנות את הכותרת??
אולי..
|תוהה|
רגשת אותי מאוד!
תודה לך!
אביטל
אבל היא לא מושלמת. לא בדיוק.
אני אשמח מאוווד לשמוע רעיונות מכולם!!!
בעזרת ה"י ובהשתדלותינו ננצח במאבקינו!
מה שאמרתי קודם (תחת הכותרת 'בכיף') לא נכון אחרי שראיתי שוב את השיר...
[וזה שוב קורה בגלל שאי אפשר לכתוב את התגובה בדף אחר/באותו דף מלמטה](לעורכים)
סליחה ושבת שלום-
מכורה..
ב"ה
פש..יפה.. שבת שלום!
מה לא מושקע בתגובה הזאת?
זה חזק, אבל לא יותר מדי. מה שאני אוהבת בזה זאת האמת המוחלטת והכ"כ נכונה במילים. אף-פעם לא חשבתי על הרגע הזה לעומק, אבל מה שאמרת הוא מה שאני בד"כ מרגישה.
יש"כ. הצלחת לרגש אותי. =]
-גבריאלה
עשית לי צמרמורת...זה בדיוק ככה!!
רק שלפעמים הדמעות כבר נגמרות...
שכוייח ע-נ-ק-י!!!!!!!!!!!!!!!!!