לידה

*נכתב בהשראת תמונה של אישה בהריון מימי הביינים היושבת בחצר, שהראו לי בסדנת כתיבה, ובקשו שנכתוב מה שעולה לנו בראש בעקבות התמונה.

חַיִּים חֲדָשִׁים,
גְּדֵלִים, נוֹבְטִים,
צוֹמְחִים בְּתוֹכִי.

יוֹשֶׁבֶת אֲנִי עַל כִּסֵּא בְּחָצֵר,
וְסוֹפֶרֶת יָמִים,
מַאֲזִינָה לְצִפּוֹרִים,
לְשִׁירַת הַטֶּבַע.

מַקְשִׁיבָה-
מַה יֶּשׁ לְכָל בְּרִיאָה לְהַגִּיד.
מְכִינָה כָּךְ אֶת עַצְמִי,
לַבְּרִיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי.

אַךְ עַל הַצִּפִּיָּה, הַגַּעֲגוּעַ,
הַמֶּרְחָק, וְהַכְּאֵב--
לֹא אֶכְתֹּב.

אַצְפִּין זֹאת בְּתוֹכִי,
לְבַל יֵרָאֶה.

אֶכְתֹּב הַכֹּל עַל דַּפִּי הַלָּבָן,
שֶׁלֹּא יַכְאִיב לְכֻלָּם-
קְשָׁיֵי כְּאֵבִי שֶׁלִּי.
לְבַל בְּרִיָּתִי תִּשְׁמַע, תֵּרָתַע-
וְתִמּוֹג.