במסכת הכאבים שלי,
שזורים חלומותיי בדם,
הלבד אובד בשיר גורלי,
והשמחה שטופה בים.
במסכת הכאבים הזאת,
שזורה טעות צורבת,
חיוך וצבע שהיו לאות-
קשורים באהבה כוזבת.
במסכת הכאבים שלי,
את ליבי קנאה אוכלת,
והוא אט-אט נמס מבלי-
לתת עוד הזדמנות כושלת.
במסכת הכאבים הזאת,
שנאה בי כלהבה בוערת,
כי במסכת הכאבים הזאת-
תקווה בזעם עז נקשרת.
תגובות
ב"ה
קנאה אכן כואבת הגדלת לתאר
וקנאת סופרים תרבה חכמה
איש איש וכישרונו
כתבי והרבה