חותם שבור.

מאת
ארגמן
פורסם בתאריך כ"ג בתמוז תשס"ז, 9.7.2007

סוד נמס, מאבד ברק וצבע
מחוץ לחממת היחידות המגוננת.
מתפשט לאט, מתעצם ודוקר
כששוב בוגדת בו ומרננת.

 

מסגירה אותו לידי אויב צמא-ידע,
שם, לנפשו, אולי הוא לא ישרוד.
השפעה כה משונה, על אותו רז בוער.
ואז גם הוא לאט דוהה, נמס כסוד.

תגובות

כ"ג בתמוז תשס"ז, 19:15
שיר ממש י מוח קודח י

בס"ד

יפה, מצריך קריאה חוזרת.

כ"ג בתמוז תשס"ז, 21:55
שיר מעניין י שמעון_ י

תיאורים יפים ומגוונים.

רק שמשום מה הרגשתי בבית השני חזרה על אותו עניין.

או שלא הבנתי.

בברכה

שמעון

כ"ה בתמוז תשס"ז, 17:37
מעני'ין! י בת מלך י
בעזרתו יתברך

ח"ח על המקוריות.
בסכ"ה שיר טוב,
אני מציעה לך לחזור עליו
ולנסח אותו בצורה 'חלקה' יותר,
יש מקומות שהניסוח הי'ה מידי 'תקוע', לענ"ד.

בברכת יוצרים,
ממני הקטנה(:
י' בניסן תשע"א, 22:20
יפה, י חנן.לב י    הודעה אחרונה

מגולל מוות מסוג אחר, לא כזו שנפש האדם מהגוף משתחררת ...