היא תמיד אהבה לכתוב. בלילה. לבד.
או לחילופין באמצע היום, כשאף אחד לא נמצא,
היא מפנה את עיניה אל השמש, מחכה שבאמת יצרבו לה העיניים,
ואז מרימה את העט, וכותבת.
שירים, או סיפורים ,או שינויים לספרים שקראה, או תוספות עליהם, או סיטואציות שחלמה עליהם בלילה הקודם.
היא שילבה מושגים כמו "הילדים של השכונה", ו"החברים מהבניין השני" , כאילו כדי לפצות על כך שבשכונה שבה גרה, אין כלל ילדים. רק מיכלי אשפה ובניינים מפויחים וזקנים ממורמרים.
היא בראה נערות יפות ומוצלחות, מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא ראתה כאלה. מהמראה ניבטה אליה דמות מכוערת ומוזנחת, ובשכונה, כאמור- אין ילדים. וגם לא נערות, ובטח שלא נערות יפות.
הדמיות בסיפוריה דחו בהפגנתיות התנצלויות והצעות שהיא לעולם לא תשמע מאף אחד.
היא כתבה מילים אינספור שחברו יחד ויצרו דמויות קסומות, בעלות כנף, שיבואו וייקחו אותה מכאן. ישאו אותה כנסיכה על כנפיהם.
ומן העבר השני-
היא שרטטה קוים לדמותם של ילדים דחויים ומוזנחים, בודדים ומוכים, כדי שסוף סוף יהיה מי שיזדהה איתה. אפילו דמות פרי דמיונה שזה עתה נבראה על דף מקומט. ואולי, אולי כדי שהיא תזדהה איתם, תנחם אותם. כדי שמישהו בעולם הזה יזדקק לה ולו במעט. אפילו דמות, מורכבת בסך הכל ממילים. מישהו.
והיא תארה את המוות, כי כל דבר, אפילו המוות, עדיף היה על חייה.
*תודה לארגמן על השם. קלעת למה שחיפשתי.
תגובות
בס"ד
בהחלט יפה!
נתן לי תחושה של השואה אולי?-או שזו רק אני..
אהבתי את הסוף במיוחד-
מכורה..
מאד התחברתי. זה מאד דומה לסוג הדברים שאני נוהגת לכתוב...
רק הכותרת לא מתאימה כי מהקטע קיבלתי יותר רושם של סופרת...
מכורה- תודה תודה.. אני חושבת שזו השואה בין המציאות לבין המציאות שהיא יוצרת. היא כותבת על כל מה שאין לה במציאות, ולחילופין על על הילדות העשוקה שלה [נה שמתואר בחלק השני].
ארגמן- קודם כל זה כבוד שבאת לבקר אצלי, אני מתה על הכתיבה שלך...:) גם לי ממש לא הסתדרה הכותרת, אבל סופרת קיבע אותי אינסטינקטיבית למושג ספר, והמשוררת שלי הרי כותבת סתם כך באופן כללי. והמושג כתבת נתפס על ידי תחום העיתונות... שזה ממש עצבן אותי כשכתבתי את הקטע.. אז הלכתי על משוררת, למרות שגם זה לא מקיף את כל הקטע.
פתוחה להצעות!!!!!
על כתבת לא חשבתי וגם לי סופרת נשמע מוזר.
אבל היית ליד. "כותבת" נשמע לי מושלם. מה דעתך?
למרות שזה לא תואר כמו סופרת או משוררת...וטיפה מוזר לי לצרף לזה ה' הידיעה... I LIKE IT..
תודה רבה:)
יחי הפיצול אישיות, אבל ניסיתי ולא אהבתי. אני מתחילה לחפש בכיוון אחר לגמרי, ביטוי או משהו. או פסוק. נשאיר את זה ככה בינתיים
נחכה שיזרמו הצעות, או שהמוזה תקפוץ לביקור. תודה בכל אופן!
בלי ה"א הידיעה נשמע לי הרבה יותר טוב.
ההחלטה שלך.
שלום ונדליסטית (אוי, כמה צוחקים על המחנך שלנו על המילה הזו....).
את כותבת יפה ומעניין, וגם כאן, התיאורים יפים מאד.
אבל--- לא יודע, קשה לי למקד.
אני חושב שהמשפט האחרון לא טוב. המון פאתוס, המון "תופים", מאד נדוש, ואם - מרות שאני ממש לא אוהב את זה - נכניס גם אידואולוגיה, המוות לא עדיף.
ואני חושב, בעיקר, שזה קצר מדי. ארין לי מושג מיהי - אפילו לא מה השם שלה. חבל שזה קט. קחי את זה, תאריכי, תוסיפי פרטים, קצת רקע, משהו - שיכאב לי! שאני אזדהה! שאני אבין! ככה - זה יפה מאד, אבל זה לא זה, חסר פה משהו.
יהודה.
שזה אני.
במצב רוח מוזר,
של לומר לאנשים
"בצד. זה לא זה, זה ליד."
את כותבת יפה,
אבל הקטע הזה נראה לי רק כמו פתיחה לסיפור יותר ארוך, שחבל שלא כתבת...
ואולי זה לא שלא כתבתי, אולי אני עוד אכתוב.. או שאני כותבת...:)
סתם, לא חשבתי על זה , אבל זה רעיון.
בעיני זה חבל!
תחשבי טוב , תכתבי טוב -יהיה טוב!.........
מחכה לתגובות...