בֵּין קִפְלֵי חוֹמוֹתַיִךְ
דִּמְעָתֶךְ עוֹד עוֹמֶדֶת.
לְמַרְגְּלוֹת אֳבָנַיִךְ
תְּלוּיה כִּמְרָקֶדֶת.
מְחוֹל הַשֵּׁדִים שֶׁאָסַף הוּא הַזְּמַן,
סוֹחֵף הוּא אִתּוֹ כֹּל רֶמֶשׂ, עַלְעָל.
עוֹלָה מִתְרַגֶּשֶׁת עַד כְּלוֹת נְשִׁימָה,
עוֹצֶרֶת צוֹלֶלֶת מִתּוֹךְ הֲרִיסָה.
עוֹד אֶבְנֵיך וְנִבְנֵית
מַבְטִיחֵךְ נִשְׁמָתִי.
אֲשִׁיבֶךְ בְּשָׁלוֹם
לְכּוּר מַחְצָבְתִי.
תגובות
נחמד מאד. אהבתי את הרעיון, והביצוע בהחלט טוב.
עם שזאת, כיוון שאי אפשר בלי זאת, כמה הערות:
1. "תלויה כמרקדת"? האם כשישאלו אותך מהי התנוחה של מישהי שמרקדת - את תאמרי תלויה?
2. המשקל. הוא אמנם בסדר רוב השיר, אבל עדיין יש לא מעט חריקות, וגם נראה שארת לא ממש סגורה איזה משקל בחרת.
3. החריזה. קודם כל, בבית הראשון החריזה היא אבאב, בשני אאבב, ובשלישי היא בכלל, אם אפשר לומר זאת כך, אבגב, וזה קצת מציק. אבל גם בלי זה, החריזה בבית השני קצת, איך לומר, לא ממש טובה. זאת, לעומת החריזה המצויינת בבית הראשון, ובשלישי (בשורות שחרזת).
אז כמו שבטח שמת לב, פחות או יותר השיר טוב מאד גם אם לא מפיל לרצפה, אבל יש לו לאמעט בעיות ברמה הצורנית - אולי כדאי לך לשקול בכלל וויתור על חריזה.
(נו, איך אני? מספיק ביקורתי? :-)
יהודה.
ועכשיו אני אומר את האמת.
לא חשבתי על משקל, לא תיכננתי לחרוז, לא חשבתי על משקלים, והאמת שדי תכננתי לברוח מזה.
אבל ככה זה יצא.
אבל אני שמתי לב גם לצורניות הגרפית (שאתה יהודה, תודה שלא שמת לב..:-))
לגבי התלויה.. תסתכל מי תלויה, אז תבין.
ועוד משו, הניקוד פה התברבש לחלוטין כי הוא לא מקבל את הפונט. (משה- לטיפולך. :-))
וכן, תודה רבה על הביקורת. למרות שהשיר מאוד מאוד לא מושלם. "בדרך העולה ירושלים.." :-)
הדמעה "תלויה כמרקדת".
אבל זה בכלל לא משנה - הדימוי לא נכון! אין כזה דבר מרקד תלוי, כמו שאין כזה דבר "מתוק כסוכר"!
את מערבבת עניינים. "חירות המשורר" - אני חושב שהתכוונת לליסנציה פואטיקה - היא לברוא מילים חדשות.
דימוי, לעומת זאת, חייב להיות מדוייק.
שנית, אני טעיתי. התכוונתי לכתוב שאי אפשר להגיד "מתוק כמלח". אלא אם כן זה מין אוקסימורון כזה, "מלח מתוק" או משהו בסגנון, "רמז דק כפיל", אבל זה לא טוב בשירה, כי זה לא ממש דימוי מדוייק, ו"דק" זו מידה, אז זה כן בסדר.
רוצה עוד חפירות, או שזה הספיק להיום?
:-)
חירות המשורר זה להמציא מילים חדשות, ביטויים חדשים, צירופים ודימויים.
לי נראה שהדימוי הזה כן נכון, ואני אורמ גם למה.
דמעה, כשהיא עומדת כמה זמן יש הרגשה שהיא קופצת קצת? שהיא זזה ? שמשו קורה איתה? יפה. אבל היא לא ולכן היא כמרקדת.
הבינות?
ואם מחפירות אנחנו לומדים זה לא מפריע לי בכלל. :-)
חירות המשורר זה להמציא מילים חדשות, ביטויים חדשים וצירופים. דימווים אתה לא ממציא - אתה מדמה.
את יודעת מה, אני מתחיל להתלבט אם זה בכלל דימוי. כלומר, יש כאן כ' הדימוי, אבל זה לא בדיוק דימוי קונבנציונלי, של "זה דומה לזה"...
למה זה לא דימוי קובנציונלי. זה כן איזשהו דימוי, לא?
אבל אני כן מסכימה שיש הרבה מרחב יצירתי בדימויים שנותן גם זויות חדושת ושונות.
מה זה "תלויה כמרקדת"? היא כמו מרקדת.
ולכן, את לא יכולהלומר שהיא רק *כ*מרקדת, כי חסר כאן משהו; אני לא יודע מה השם של זה, אבל חסר האספקט שבו זה דומה.
כלומר,אם בדוגמה שהבאתי למעלה הצד הדומה ביני לבין הירח באמצע החודש, הרי שכאן לא מתואר הצד הדומה בין "היא" לבין המרקדת - אומרים רק שהיא כמוה.
אני לא חושב שזה דימוי שירי, אם אפשר לקרוא לזה דימוי בכלל.
זה תיאור. זהלא דימוי. כי אם דימוי זה העברה של כל המכלול, וכאן זה רק מתאר משו מסוים, אז זה משו כמו משלך תיאורי, לא?
בס"ד
שיר מצויין
אהבתי מאוד
שמר אמנים שיר תפילה
רק אומר מילה..
שיר מצוין...:-)
נחמד לראותך ילדונת...
אבל הייתי ממליץ לשנות את הגופן
התקשיתי לקרוא.
זוכים לראות שיר ממך
שיר נפלא ומרגש
אהבתי
תמשיכי לכתוב